נזיד העדשים של מפלגת העבודה

ראשי מפלגת העבודה צריכים ללמוד את אמנות המשא ומתן מאריק שרון. הוא נוהג כאילו הוא עושה טובה לעבודה בכך שהוא נאות ברוב חסדו וטובו לצרפה לממשלה ועל-כן מגיעים לה רק שאריות מן השולחן – אף אחד משלושת התיקים המרכזיים – חוץ, אוצר וביטחון, ואף אחד משלושת הבאים בתור – חינוך, משפטים ופנים, אפילו לא השניים האחרונים שאינם תפוסים ברגע זה. גם לא תואר מ"מ ראש הממשלה. מה נשאר – סגן ראש ממשלה לשמעון פרס, שיהיה מופקד, לכאורה, על ההתנתקות. אבל את המגעים עם ארה"ב ינהל ראש הממשלה, בנושא הבטחוני יטפל שר הביטחון, בכספים יטפל משרד האוצר ובקשרים עם האו"ם ואירופה – ינהל שר החוץ. פרס יוכל לטפל בשאריות שנותרו מן המשרד לפיתוח אזורי – ביג דיל.

ולשרים אחרים ממפלגת העבודה יוותרו, במקרה הטוב, משרדי הרווחה, התשתיות, התיירות, איכות הסביבה, מדע וטכנולוגיה ואולי חקלאות אם יקבל ישראל כ"ץ את משרד הפנים. כל זאת אם ש"ס לא תצטרף. ממש תיקים שבהם יוכלו שרי העבודה להשפיע בגדול!

מפלגת העבודה חייבת להבין כי שרון והליכוד זקוקים להם לא פחות מכפי שהם רוצים להצטרף לממשלה. כוחם האלקטוראלי מחייב אותם לעמוד על קבלת מ"מ ראש הממשלה, עם סמכויות ותקציבים ממשיים ולפחות את התיקים שהיו לשינוי ולמפד"ל ביחד. וכדי לא להיפגע בקלפי חייבת מפלגת העבודה לעמוד על קבלת תיקי המשפטים והפנים ולא להסכים להעברתם למחפשי הג'ובים בליכוד, הרוצים גם לבטל את מעט ההישגים שהיו לשינוי בתחום ה"מהפכה החילונית".

אם ההתלהמות של הליכוד ושל ראש הממשלה היא רק בבחינת טקטיקה לקראת ההצבעה במרכז הליכוד – ניחא. אם לא – אם מפלגת העבודה תיכנס לקואליציה בנזיד עדשים היא תזכה בבחירות הבאות רק לשאריות הנזיד.

כפי שציינתי במאמרים קודמים עדיף למפלגת העבודה לתמוך בממשלה מבחוץ עד ביצוע תכנית ההתנתקות. אם היא כל כך חפצה בתארים של מיניסטרים כדי להשפיע מבפנים היא חייבת להסתפק בתארים של שרים בלי תיק כדי להבהיר שההצטרפות לממשלה היא אך ורק לצורך תמיכה בחידושו של התהליך המדיני ולא על מנת לספק ג'ובים לחברי מרכז העבודה.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.
%d בלוגרים אהבו את זה: