תולדות תסכית הרדיו העברי

אלי אשד כתב באתר שלו על תולדות תסכיתי הרדיו בארץ ובעולם. אני רוצה להוסיף כמה נקודות מזיכרוני ומידע אישי, שלא מופיעות אצל אלי אשד, בגלל הבדלי הגיל (הוא, כנראה, צעיר ממני).

כבר קול ירושלים המנדטורי, בהשפעת האב-טיפוס שלו – הבי.בי.סי – הרבה לשדר תסכיתים באנגלית ובעברית (אינני יודע מה שודר בערבית) למבוגרים ולילדים. את התסכיתים למבוגרים ביצעו שחקני התיאטרון העברי מתל-אביב ולילדים הוכנו התסכיתים בירושלים. בין המשתתפים בירושלים היו יוסי סוקניק, לימים ידין, ושמואל כצנלסון – תמיר.

 

עם קום המדינה היו לנו שתי תחנות שידור נפרדות – קול ירושלים, שהיה המשך השידור המנדטורי וקול ישראל – מעין המשך לרדיו המחתרתי של ההגנה. תוך זמן קצר הם אוחדו מינהלית, אך ניהול השידורים היה נפרד, וכך גם תחום התסכיתים. בתל אביב נולד המסך עולה – בניהולם של לאה פורת, מיכאל אוהד וחנה בן-ארי.

 

בירושלים הוקם אולפן רדיו שכלל חובבים וסטודנטים. היו שניים: למבוגרים, בהם השתתפו בני משפחת בנאי, ובכללם גם אלה שלא עברו לתחום המשחק כמקצוע – השופט יצחק בנאי, בעל המוסך אברהם בנאי, כן היו חברים באולפן – שמואל אלמוג, מיכאל דעואל, בני מושקין, בצלאל לוי (שהיה גובה בחברת החשמל) ועוד. בין הילדים בראשית שנות ה – 50 אפשר היה למצוא את יורם רונן, נעמי דליות, רבקה מיכאלי, בלה מאנה, כותב שורות אלה, יעקב בביוף, דניאל נבון, דני שלם, כרמלה דואק, ומאוחר יותר גברי בנאי, רעיה אדמוני, כרמי גילון, אחיקם בביוף, אריה אלדד (הפרופסור והח"כ כיום).

 

במאי האולפנים היה "יקה" חביב בשם אלף ארי וולף, תלמידו של מכס ריינהרדט, שעלה לארץ מגרמניה. בשנים הראשונות ביים הרבה בתיאטרונים הגדולים אך כשהגיע האסכולה האמריקנית לתיאטרון הישראלי הוא נדחק לשוליים וביים הצגות בגרמנית וברדיו.

בשל פוליטיקה פנימית נסגר עד מהרה האולפן למבוגרים ובירושלים נותר רק האולפן לילדים. מרים הרמן, המנהלת המיתולוגית של פינת הנוער, דאגה שוולף יקבל קביעות וחצי משרה, אף שניסו לפטרו בשל דעותיו הקומוניסטיות. וכך נשאר אולפן הילדים על מכונו שנים רבות.

 

היה גם ניסיון להקים אולפן בתל אביב בבימויה של בלהה יניב והוא החזיק מעמד מספר שנים. עד לימי הטלוויזיה היו תסכיתי הרדיו לילדים ונוער בעלי "רייטינג" גבוה ותרמו תרומה חשובה למשיכת הצעירים אל ספרות הילדים והנוער – הקלאסית, החדישה והישראלית. תרמה לכך גם אסתר סופר, האחראית על פינת הילד, שניהלה אח"כ את התכניות לילדים ונוער של הערוץ ה – 1.

 

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • .מיכל  ביום אוגוסט 30, 2005 בשעה 2:48 pm

    שנולדה באמצע שנות השישים ונכון להיום בת 40
    אהבנו ביותר את תסכיתי הרדיו המקסימים שהיינו מקשיבים להם כשחזרנו מבית הספר לאחר ארוחת הצהריים.
    אסתר סופר, וכל השמות הנפלאים שהזכרת כאן ברשימתך.
    היינו דור אחר שגדל על הרדיו והדמיון עשה את שלו אין כמו להקשיב לתסכיתי רדיו העשויים ברצינות ובאיכות אמיתית.
    חבל שאין היום דברים דומים ברדיו, הייתי נותנת לילדיי להקשיב להם.
    חבל שאין מסורת.

  • איל בד  ביום אוגוסט 30, 2005 בשעה 5:06 pm

    אני בנה של מרים הרמן ז"ל.
    הסיפור על אלף ארי וולף (שעוד הספקתי ללמוד אצלו זמן קצר באולפן הילדים) הוא חדש בשבילי.

  • שאולי  ביום אוגוסט 30, 2005 בשעה 6:38 pm

    מיכל, אז איך את עוזרת להם לפתח את הדמיון?

  • .מיכל  ביום אוגוסט 30, 2005 בשעה 10:44 pm

    תשובתי.
    צריך ליצור קרקע פוריה להחזרת תסכיתי הרדיו האלה לאוזניי הילדים.
    במקום להאכיל אותם בפוקימונים בטלוויזיה ושלל סרטי אנימציה מדוללים מבית היוצר היפני.
    בטלוויזיה אין היום לילדים שום דבר בעל משמעות.
    פיתוח הדמיון אצל ילדים נעשה אצלי היום דרך האזנה לדיסקים עם סיפורים ושירים לילדים.
    יש גם כמה קלטות ווידאו טובות ואיכותיות .
    יש תיאטרון לילדים לפעמים מצויין, אבל יקר מאוד
    ומשחקים שונים שדווקא הם זולים יחסית לרכישה יחסית למחיר שלהם פעם.

    אבל אין כמו התסכיתים האלה, וחבל שלא חושבים להחזיר אותם עבור הדמיון של הילדים.

  • דני בלוך  ביום אוגוסט 31, 2005 בשעה 8:05 am

    אני זוכר אותך כילד. הייתי בברית שלך, אם זכרוני אינו מטעני. וראיתיך בהלוויית אמך שהייתה אשה מקסימה ואשת רדיו מקצועית מן המדרגה הראשונה יחד עם קבוצה מרתקת של אנשים שהקימה רדיו טוב בישראל: לאה פורת, רות שפירא, עוגניה שמחוני, חנה בן ארי, אסתר סופר, ראומה אלדר, יצחק שמעוני, משה חובב, אליהו כרמל, אלימלך רם, יוסף אריה, אלון שמוקלר ועוד.

  • שבי  ביום דצמבר 29, 2005 בשעה 10:03 am

    "ליצור קרקע פוריה"
    זאת לא הבעיה הבעיה היא לשכנע את רשות השידור שתרבות זה דבר חשוב – גם אם היא לא מכניסה כסף לכיס האישי
    יתכן ופשוט צריך ספונסרים למימון החזרת התוכניות

  • yorams70  ביום מרץ 18, 2006 בשעה 9:00 pm

    לדעתי צריך להעביר את רשות השידור לעידן האנטרנט – ושישימו את התסכיתים ברשת.

    כמו שזה נעשה למשל ב

    http://msradio.huji.ac.il/wwwroot/ulpanpatuach.htm

  • גד לוין  ביום אוקטובר 16, 2006 בשעה 1:54 pm

    זכיתי בתור ילד צעיר להיות באולפן הילדים הירושלמי תחת ניהולו של אלף ארי וולף האגדי. האולפן היה בזמנו בבית אנה טיכו של היום, ואת התסכיתים ביצענו באולפנים ברחוב הלני המלכה. היינו עומדים מול המיקרופון וכל אחד בתורו היה קורא את חלקו בתסכית כאשר לרקע היינו עושים שימוש באמצעים פשוטים דוגמת דלת עץ , או הליכה על חצץ, וכ"ו. הייתה זו תקופה יפה שבה בני הנוער היו מרותקים למקלט הרדיו.

  • ר. מירו  ביום דצמבר 4, 2007 בשעה 10:00 am

    תודה על העולמות המדהימים שיצרתם עבורי. אני זוכר הריצה מבית הספר הביתה רק על מנת שלא אפסיד שניה אחת …
    דרך אגב, זה היה משודר בשעה שתיים וחמישה ?

  • עלי כהן  ביום מרץ 6, 2008 בשעה 4:00 am

    רק עכשיו ראיתי, די במקרה, מה שדני בלוך כתב על אולפן הילדים של אלף ארי וולף ומרים הרמן. גם אני הייתי אחד מחבורת הילדים שעמדו מסביב למיקרופון וקראו מן הכתב, כל אחד בתורו , את התפקיד שהוטל עליהם. אצלנו בחבורה היו בנוסף ליורם רולניק – רונן, גם דני שלם, ש"עקב" אחרי בבית הבפר בית הכרם אבל הצליח להדביק אותי והיה איתי בבסיס הטירונים של הנח"ל 909. כמו כן היה הילד הגאון משה פיינסוד,שעשה קריירה מזהירה בעתידו האישי כמנתח ידוע.את ה"קריירה" ההיא של אולפן הילדים בהלני (המלכה מליסנדה!) קטעה ה…חלוציות : הלכתי לקיבוץ מתוך אידיאולוגיה בוערת, ומשם כתבתי ל"עתון לפני המיקרופון" של אורי אפשטיין.וגם היום הרדיו הוא חלק ממני ומקופנהגן בירת דנמרק,מגורי הנוכחיים, אני עושה תכניות רדיו כברי בתחנת הרדיו העברית "רדיו שלום"י

  • חנה  ביום יולי 20, 2008 בשעה 2:16 pm

    היכן אוכל לשמוע שוב את שיר הפתיחה של פינת הילד:"בואו ילדים קדימה והזמינו גם את אמא…"

  • צבי  ביום נובמבר 28, 2008 בשעה 7:06 pm

    בילדותי, וזה היה לפני 70 שנה, מאד אהבתי
    להאזין לתכנית פינת הנוער מקול ירושלים, בין המשתתפים, זכורני, שם של משתתף פעיל מאוד בשם חיים פומרוק.
    בין כל השמות המוזכרים לאחרונה לקראת הוצאת הספר על רשות השידור לא שמעתי את שמו.
    האם ישנה אפשרות לקבל פרטים עליו?

  • דני בלוך  ביום נובמבר 28, 2008 בשעה 8:23 pm

    השם לא זכור לי. אנסה לשאול

  • יעקב בהט  ביום מאי 26, 2009 בשעה 10:32 am

    באוגוסט 1950 הגעתי לאולפן הילדים הירושלמי.אז עוד נקראתי בשם משפחתי הקודם – בביוף.התסכית הראשון ששודר היה "השביעית נלחמת" אחריו שודר התסכית" צ'יבי" על פי ספרו של בלא סנש וזה היה התסכית הראשון בו השתתפתי.יש דמות בתסכית המכונה "שפנפן" ואני מלאתי תפקיד זה. מאחר והילדים לא הכירו אותי בשמי היה להם נוח לקרוא לי "שפנפן" מה גם שהייתי קטן מהם בהרבה. ומשך שנים רבות שהשתתפתי בתסכיתים נקראתי בפי כל – שפנפן.התסכיתים היו מוקלטים בדרך כלל אבל היו כמה פינות שהיו משודרות "חי" כגון "עיתון לפני המקרופון" וכן "הבו לנו ספורט" דני בלוך נעמי דליות(זקס) ואנוכי השתתפנו בהגשתן. יחד עמנו באולפו הילדים היו גם דוד גרוסמן, שמחה בן ציון (שלימים התחתנה עם בן למשפחת בנאי המפורסמת – יצחק – שגם הוא היה ממשתתפי התכנית. והיו עוד רבים אחרים.

  • דני בלוך  ביום מאי 26, 2009 בשעה 11:00 am

    שמחתי לקרוא את תגובתך. להערכתי אנחנו מתקרבים למועד 60 שנה לייסוד אולפן הילדים הירושלמי. אולי ניזום כנס כל עוד רבים מאיתנו חיים, בריאים ושלמים. לא מזמן נתקלתי בבלה מנה הגרה לא רחוק ממני בכפר סבא.

%d בלוגרים אהבו את זה: