פרץ חייב לדרוש אוצר וחינוך

ככל שאני מהרהר, שומע וקורא על נימוקים בעד ונגד איזה תיק חייב עמיר פרץ לדרוש אני משתכנע כי עליו לדרוש בתוקף את תיקי האוצר והחינוך, גם אולטימטיבית. האוצר הוא התיק המאפשר לממש את ההבטחות של פרץ ומפלגת העבודה לבוחריה. האוצר הוא הכלי להובלת סדר היום החברתי-כלכלי והשינוי בסדר העדיפויות. עם כל הכבוד לתיק הביטחון, מתיק זה אין אפשרות להגשים את סדר היום החברתי-כלכלי של פרץ. אולי, משהו חלקי ביותר. תיק הביטחון מצוי בסנדביץ' בין ראש הממשלה לרמטכ"ל, כאשר ראש הממשלה גם ממונה על המועצה לביטחון לאומי, על המוסד ועל השב"כ ורשאי לדבר ישירות עם ראש אמ"ן. לכן, קל לעקוף את שר הביטחון או להשאירו במיעוט. אם עוד האוצר יהיה בידי אנשי קדימה הרי כל ההחלטות המרכזיות – בענייני חוץ וביטחון כבענייני חברה וכלכלה – יתקבלו אצל ראש הממשלה. במקרה כזה ההצלחות תהיינה של אולמרט והכשלונות – של עמיר פרץ, כפי שאירע כאשר פואד בן-אליעזר כיהן כשר ביטחון בממשלת שרון הראשונה.

לעומת זאת, לשר אוצר הרבה סמכויות עצמאיות ואינו צריך בכל נושא לקבל את הסכמת ראש הממשלה. הדיאלוג בין השניים הוא דיאלוג בין שווים.

הוא הדין לגבי החינוך. אם מפלגת העבודה לא תקבל את האוצר והחינוך מוטב כי תישאר באופוזיציה. ממשלת אולמרט – קדימה – ש"ס – גימלאים וליברמן לא תזכה ממילא לאריכות ימים.

כקו נסיגה אחרון עדיף למפלגת העבודה לוותר על חינוך ולקבל תיק חברתי  אחר בשביל יולי תמיר, ביחד עם עוד אחד, לפחות, מהתיקים המרכזיים – פנים או משפטים או ביטחון פנים. שר חינוך לא יוכל לפעול בחופשיות בלי גיבוי של שר האוצר.

החלוקה הנכונה בקואליציה היא שהנושאים המדיניים-ביטחוניים מובלים בידי קדימה שקיבלה מנדט בבחירות להמשיך את דרכו של שרון בנושאים אלו. היא לא קיבלה מנדט להמשיך במדיניות הכלכלית של נתניהו, לה היו שותפים מלאים שרון ואולמרט. מפלגת העבודה, ביחד עם הגימלאים וש"ס, קיבלה מנדט למדינות כלכלית וחברתית אחרת מזו של הממשלה היוצאת.

 

 

 

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • פטריק פול  ביום אפריל 8, 2006 בשעה 6:09 pm

    פרץ שואף להוכיח שבמפלגת העבודה היה שינוי אמיתי; הדרך היחידה לעשות זאת היא שני התיקים האלו, המתווים את המדיניות חברתית.

  • אבי  ביום אפריל 8, 2006 בשעה 7:19 pm

    לרוע המזל אולמרט לא מוכן לתת לו את תיק האוצר

  • איתי  ביום אפריל 9, 2006 בשעה 8:23 am

    איני מסכים איתך לגבי קביעתך האחרונה. הבחירות הראו כי העם מאס במדיניות ביבי, אך לא הראו מסר חד משמעי בתחום הכלכלי: מדינת הרווחה של פרץ ומרצ קיבלה רק 24 מנדטים, ומדינת הקצבאות של ש"ס והגמלאים קיבלה 19 מנדטים. בנוסף, א"י השלמה הפסידה אך לא ברור כלל מי ניצח: התנתקות חד צדדית או הסדר קבע במו"מ.

    על העבודה לחשוב היטב מהו התפקיד שהיא רוצה בממשלה, וכיצד לא לחזור על הסמרטוטיות של פואד ופרס בממשלות שרון. איך לצאת מהבחירות הבאות גם עם קבלות אבל גם עם הבטחה לעשות דברים שאצל אולמרט לא יכלו לקיים. לדעתי, המפתח הוא להיות אלה שעושים למען האזרח, ובמקרים רבים רוצים לעשות אבל לא יכולים כי אין כסף (וזה אומר דווקא לא לקחת את תיק האוצר). כמאמרה הפשוט והחכם של האשה ממצפה רמון: "אל תדברו אלינו, תעשו לנו".

    כל הדיון "אוצר או בטחון" הוא לדעתי פשטני מדי, יש יתרונות וחסרונות לכל צד. רק לצורך הדיון אני מציע לך לחשוב על אפשרות שלישית, לפיה פרץ מוותר גם על זה וגם על זה, תמורת שלל תיקים כלכליים-חברתיים שיאפשרו לו להתחיל את המהפכה ולהכין את הדרך לבחירות הבאות:
    תמ"ת
    חינוך
    בטחון פנים (!!)
    רווחה
    בריאות
    איכות סביבה

    בעיני מפלגת העבודה צריכה להגדיר לעצמה רשימה של יעדים מתוך המצע שאותם היא חייבת להשיג בקדנציה הזו, ואיתם לבוא לבוחר, ורשימת התיקים שתדרוש תהיה בהתאם

%d בלוגרים אהבו את זה: