ההישג של עופר עיני

נער הייתי וגם זקנתי ולא זכיתי לקרוא מאמר מערכת ב"הארץ", התומך בשביתה או במאבק של עובדים. והנה, הבוקר קרה הנס: "הארץ" סבור שהשביתה הגדולה שהכריזה ההסתדרות הינה מוצדקת. ואכן, דומה שהפעם כמעט הכל מסכימים שלא נותרה להסתדרות ברירה אלא לאחוז בנשק השביתה. גם ראשי הארגונים הכלכליים, ובמיוחד נשיא התעשיינים, שרגא ברוש, הבינו שאין מוצדק מן המאבק לתשלום שכרם המולן של עובדי חלק מן הרשויות המקומיות, איגודי כבאים ומועצות דתיות. הפעם זו לא היתה שביתה של חזקים ולא של חמומי -מוח אלא שביתה שהוכרזה כאשר מוצו כל האפשרויות האחרות.

אין ספק כי האשם העיקרי בשביתה הוא שר האוצר, אברהם הירשזון. לא זכור לי כבר שנים רבות שר אוצר כה חלש, השבוי לחלוטין בידי פקידות האוצר הנוקשה ורעת הלב. אם פקידי האוצר הבכירים אינם ממלאים אחר הוראותיו עליו לפעול לפיטוריהם. החשה הכללי הוא ממלא משרת אימון כמנכ"ל הפטורה ממכרז והשר רשאי להחליפו או ליטול חלק מסמכויותיו. לכן אין להירשזון שום תרוץ למחדליו, לא בעניין שכר עובדי הרשויות, לא בעניין בנק יהב ולא בעניין ההתנהגות המרושעת והאכזרית כלפי התמיכה בניצולי שואה.

על רקע המצב האומלל והשערורייתי באוצר יש לציין הערכה מליאה את דרך התנהגותו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר בלא מגפונים והתלהמות הוביל שביתה מסודרת ומאופקת שהניבה תוצאות מיידיות.

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • ארנון ד  ביום נובמבר 30, 2006 בשעה 1:07 pm

    הצביעות זועקת לשמיים
    היכן אלה שזעקו נגד מינוי פרץ לשר אוצר וזוכים לראשונה לחזות בשביתה כללית שעיקר מטרתה היא הגנה על החלשים ביותר וזוכה לעידוד גם מהציבור הסובל.
    מדוע הם אינם קוראים למנות שר אוצר מקצועי שמבין משהו בהסכמי שכר וארגוני עובדים (עמיר פרץ למשל)?
    מדוע הם אינם מעלים על דעתם לדרוש את הדחת הירשזון כפי שהם דורשים להדיח את פרץ מהביטחון?

    התשובה כאן:
    http://news.havoda.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=151072

  • ברוריה  ביום נובמבר 30, 2006 בשעה 1:37 pm

    זאת הזדמנות פז להכניס את עיני למשרד הבטחון!

  • שחר  ביום נובמבר 30, 2006 בשעה 10:04 pm

    בלוגך מצוין וחבל.

  • דרומי  ביום דצמבר 2, 2006 בשעה 10:34 pm

    אולי זה אומר (ואני באמת שואל, לא מתוך רטוריות) שעיני פתח בשביתה מאוחר יותר? הרי אם עכשיו כולם תמימי דעים שהוא היה צריך לשבות, יש להניח שבראש השנה, כשנתן 'שביתת אזהרה', המצב היה מוכן דיו לשביתה אמיתית, וזאת לא היתה נתקלת ביותר מדי התנגדות (גם אם לא הייתה זוכה לפרגון במעוזי הבורגנות)?
    האם אי אפשר היה להציל חודשיים של שכר, גם אם זה היה עולה בתדמית מתלהמת?

    ועוד דבר – מה הקשר, לדעתך, בין התמיכה בעיני לבין היותו ראש ההסתדרות הראשון מאז 1948 (לא בדקתי, אבל כמעט בטוח) שאינו חבר כנסת? האם בגלל שהוא לא פוליטיקאי יש לו פחות אויבים? האם זה טוב או רע להסתדרות ולעובדים?

  • דני בלוך  ביום דצמבר 3, 2006 בשעה 8:01 am

    נתחיל מן הסוף: אתה צודק באמרך שעיני הוא ראש ההסתדרות הראשון מאז קום המדינה שאינו חבר כנסת ופוליטיקאי במפלגתו וייתכן שזה עוזר לו במאבק הציבורי אם כי איש לא חשד בזמנו במזכירים כאהרון בקר וירוחם משל שבכוונתם להתמודד על ראשות הממשלה.
    באשר להערה הראשונה – נדמה לי שעיני נהג נכון כשהמתין עד שידע שבאמת אין מוצא אחר ועד שידע כי כל ההסתדרות עמו והוועדים הגדולים אמנם יצטרפו לשביתה כך שתהיה אפקטיבית. אני חושב שהוא ראוי להערכה על שהוכיח מעל לכל ספק שעבורו נשק השביתה הכללית הוא רק הנשק האחרון שאין משמשים בו בפזיזות.

  • דרומי  ביום דצמבר 3, 2006 בשעה 8:57 pm

    ברור ששביתה עם גיבוי ציבורי עדיפה על שביצה בלעדיו.
    השאלה היא האם אי אפשר היה להסתפק בקצת פחות גיבוי ציבורי ולתת לעובדי הרשויות עוד כמה חודשים של משכורת. האם לא נעשה כאן מהלך של 'נחמדות יתר'. לתפיסתי מזכ"ל הסתדרות לא צריך להיות נחמד.

%d בלוגרים אהבו את זה: