קצב חייב להתפטר עוד היום

הייתי בין אלה שברכו על בחירתו של משה קצב כנשיא המדינה, אם כי מלכתחילה תמכתי בשמעון פרס. חשבתי שיפה שלאחר 50 שנות קיום המדינה יעמוד בראשה נשיא מן העלייה החדשה ומן הפריפריה שצמח בכוחות עצמו. האמנתי כי יסייע בקירוב לבבות ויקדם את אחדות העם. עד הגילויים בפרשיות האחרונות סברתי כי הבחירה היתה מוצדקת.

אינני יודע מה תהיה הערכתנו לנשיאותו של קצב בפרספקטיבה היסטורית. אני מאחל לו שיצליח להוכיח את חפותו. אני הייתי מייעץ לו לוותר על שימוע, להתפטר ולבקש שבית המשפט יכריע בעניינו. אם האינטרס הלאומי מעניין אותו עליו להתפטר מידית ולהפסיק לייסר את העם בעוד תקופה של שימוע, נבצרות זמנית, השמצות ורמזים בתקשורת. הבה ניתן למערכת המשפט להכריע ובהקדם האפשרי. החברה הישראלית כל כך פגומה ופצועה וכשם שהיא זקוקה לרמטכ"ל חדש, לשר ביטחון וראש ממשלה חדשים, שלא היו מעורבים במחדלי המלחמה כך היא זקוקה לנשיא או נשיאה ללא שלדים בארון ומעל לכל צל צילו של חדש.

דווקא בתקופה זו אנו זקוקים לאדם שייבחר בקונסנזוס רחב ויוכל לתרום להפחת רוח חדשה במדינה למילוי משימה שיותר מכל דבר אחר יכולה לצקת במוסד הנשיאות תוכן חדש ומיוחד. אני מציע שימצא מישהו במערכת הפוליטית שלנו שיכנס את ראשי כל סיעות הכנסת לדיון מיידי שבסיומו יקראו לנשיא להתפטר מיידית וינסו להגיע להסכמה מרבית על מועמד מתאים לתפקיד נשיא המדינה שיהיה מעל למחלוקת אישית או פוליטית מישהו בדמותם של הנשיאים חיים וייצמן, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר, אפרים קציר, יצחק נבון או חיים הרצוג שייבחר בהסכמה מירבית ויוכל להתעלות מעל למחלוקות העבר ולפעול לריפוי העם ואיחוד החברה.

 

שמות לא חסרים – שמעון פרס, משה ניסים, נתן שרנסקי, אמנון רובינשטיין למשל, או אישים מחוץ לפוליטיקה בעבר או בהווה – שופטים לשעבר של בית המשפט העליון, מדענים דגולים, סופרים ואנשי רוח. צריך רק מערכת פוליטית שתהיה מוכנה להתעלות מעל לחישובים אישיים קצרי-טווח לטובת האינרס האמיתי העליון.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 24, 2007 בשעה 10:14 am

    אני מסכים כי ראוי כי קצב צריך להתפטר.
    האם העם זקוק לנשיא?
    מסופקני.

    אלו בעיות תתעוררנה אם לא יהיה נשיא?

  • דני בלוך  ביום ינואר 24, 2007 בשעה 12:42 pm

    לנשיא יש תפקידים מעשיים מלבד התפקידים הסמליים שאי-אפשר להעבירם לראש הממשלה או ליו"ר הכנסת כי הם על-פוליטיים ועל-מפלגתיים, הם גם קשורים באמנות בינלאומיות כמו קבלת כתבי האמנה של שגרירים ועוד. עובדה – בכל העולם יש נשיאים או מלכים בראש המדינה ואנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. כל מה שצריך הוא לבחור נשיא טןב או נשיאה טובה, ללא שלדים בארון או עננות בהתנהגותם.

  • שושי  ביום ינואר 24, 2007 בשעה 1:22 pm

    שלפני כמה חודשים כנראה הביע הסכמה למלא את התפקיד אם וכאשר.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 24, 2007 בשעה 3:27 pm

    קבלת כתבי ההאמנה ראוי שתהיה על ידי שר החוץ, גם כשיש נשיא.
    ההזדמנות הראשונה להרכיב ממשלה צריכה להנתן למפלגה הגדולה ביותר.
    אירוח חיילים מצטיינים ביום העצמאות – אומנם הרמטכ"ל עסוק יותר מהנשיא אבל נראה כי הוא יוכל לטפל גם בכך.

  • דני בלוך  ביום ינואר 24, 2007 בשעה 5:23 pm

    אתה גם אנונימי וגם לא מבין. מה שראוי או לא ראוי זו שאלה סובייקטיבית. בכל העולם הנאור והמתקדם יש ראש מדינה והוא המקבל כתבי האמנה והוא, אפילו סמלית, מטיל הרכבת ממשלה וגם אם על פי החוק או הנוהג ההרכבה מוטלת על ראש המפלגה הגדולה ביותר – מה קורה אם הוא לא מצליח? ומה אם יש משבר במפלגה הגדולה ביותר? טקס חיילים מצטיינים הוא לא הבעייה ומי יעניק חנינות?
    הנושא רציני מדי מכדי להשאירו בידי מגיב אנונימי שאינו מבין דבר, לצערי. מה שטוב לכל העולם טוב לנו ואין משנים שיטה שפעלה טוב מאד חמישים ושלוש שנה רק משום שאדם אחד שכח לרכוס את מכנסיו בלשכתו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 9:29 am

    אם ממילא אני לא מבין עדיף להיות אנונימי, הלא כן?
    בכל מקרה, אינני חבר כנסת כך שאינך צריך לדאוג – הדבר לא הושאר בידי.

    ועתה לטיעוניך שאינם נוגעים דווקא בי אלא בנשיא.
    שיטות השילטון בעולם מגוונות מאד – רבות מהן שונות מאד מזו הישראלית. אצלנו ראש המדינה איננו מלך כפי שנעשה בבריטניה והנשיא איננו ראש הרשות המבצעת כמו בארצות הברית.
    לאור זאת, אין להטלות בטיעון "כך עושות כולן".

    טיעון "מה קורה אם הוא לא מצליח" יכול להיות מופעל גם היום, כאשר הנשיא מטיל לפי ראות עיניו על מפלגה מסויימת.
    אגב, לבעייה זו קיים כבר היום פיתרון פשוט – עוברים למפלגה אחרת.
    כנ"ל במקרה בו יש משבר במפלגה הגדולה או הנבחרת על ידי הנשיא.

    כזכור לך, בשל היותו של הנשיא על פי רוב דמות פוליטית פעילה בעברה, בחירתו עשויה להיות מוטה ובכך לפגוע בדמוקרטיה.

    לאור ההאשמות לגבי קצב בנושא החנינות אני לא הייתי מעלה את הנקודה הזו דווקא לזכות הנשיא.
    בכל מקרה ועדה שפעילותה שקופה נראת פיתרון יותר צודק ופחות ניתן להטייה.

    האם השיטה פעלה טוב 53 שנה?
    אני טוען שהתפקיד מיותר – כלומר הנשיא לא מועל ונזקו קטן (הבושות שעושים נשיאים פה ושם, ההוצאות בשלו).
    מה התועלת שהביא מי מנשיאי ישראל למדינה?

    השאלה הנ"ל אינה שאלה רטורית, אשמח לשמוע על מקרים כאלה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 9:32 am

    איתמר זוהר, שכנך לרשימות העלה תפקיד נוסף לנשיא:
    הוא מעינק את גביע המדינה בכדורגל.
    http://www.notes.co.il/itamar/27991.asp

    אני חייב לציין שלתפקיד זה טרם מצאתי לו מחליף.

  • דני בלוך  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 9:43 am

    הנשיא שז"ר בהעניקו פעם את הגביע פתח ואמר:תבורכנה הרגליים!
    שוב אני חוזר ואומר – בכל העולם הדימוקרטי עומד בראש המדינה נשיא או מלך. יש מדינות דימוקרטיות שבהן הנשיא הוא גם ראש הרשות המבצעת. ברובן הנשיא הוא בעל סמכויות בעיקר טכסיות וסמליות ובחלקן יש לו גם מעט סמכויות מעשיות, לפעמים קצת יותר מאשר בישראל. אין אפשרות לבטל את התפקידים הללו וכל העולם הנאור סבור שאין להפצלן בין ממלאי תפקידים פוליטיים.
    יש מקום לשפר את תהליך בחירת הנשיא, אולי לבחרו בדרך שממנים שופטים, לקבוע דרישות מקדמיות יותר חמורות או מיון מוקדם על-ידי ועדה מיוחדת. האבות המייסדים שלנו לא האמינו שייתכן שיבחרו נשיאים כעזר וייצמן או קצב אבל הימים שונים. ככלל רוב הנשיאים תרמו תרומה חשובה לחברה ולמדינה – בן צבי היה הראשון שפעל בקרב העולים והעדות. שז"ר המשיך ופעל בתחומי תרבות וחינוך יהודי, יצחק נבון תרם לקירוב העדות והפריפריות, הרצוג עסק הרבה בהסברה בין-לאומית ובתפוצות – כל אחד בסגנונו ואני מציע לא להרוס מוסד בשל חטאי אדם אחד או שניים אלא להיפך – למצוא דרכים לשפר ולתקן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 10:11 am

    אם מבחינתך מצב בו הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת הרי שאנו יכולים להסכים.
    נבטל את תפקיד הנשיא הנוכחי ונשנה את שם תפקיד ראש הממשלה לנשיא.

    תיאור הפעילות הנשיאים בתגובתך קצת מעורפל. אני מניח שהנשיאים אכן פעלו אך מה הייתה תוצאת פעילותם.
    מדוע פעילות זו לא יכלה להיות של שר הקליטה (מקרה בן צבי), שר החינוך (שז"ר) או שר החוץ (הרצוג).

    את פעילותו של נבון לא הבנתי מספיק כדי להתייחס אליה.
    האם היא שקולה לזו של השר לפיתוח הנגב והגליל?

  • ארנון  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 10:16 am

    בממשלה כלל וכלל
    הוא היה שגריר ישראל באו"ם

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 10:25 am

    לא התכוונתי לומר שהרצוג היה שר החוץ.
    רציתי לציין שהסברה, כפי שעשה הרצוג כנשיא, צריכה להעשות על ידי שר החוץ.
    כנ"ל לגבי יתר הנשיאים.

  • דני בלוך  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 10:33 am

    אין לי כוח וזמן להמשיך ולהסביר לך עוד ועוד. התוצאה של פעילות הנשיאים היתה שאלפי אנשים באו לבית הנשיא לבית הפתוח. כמות ההזמנות לנשיא להשתתף באירועים או לקיים אירועים בביתו היתה עצומה והעם בדרך כלל אוהב את נשיאו.
    אני נגד משטר נשיאותי ולא אכנס לוויכוח פה. זהו וויכוח לא קל ודי לי בכישלון הקולוסאלי של הבחירה הישירה של ראש הממשלה. משטר נשיאותי יכול להצליח, אם בכלל, במשטר דו-מפלגתי, חוקת יסוד, שני בתי פרלמנט ובית משפט עליון בעל סמכויות.
    כשנגיע לכך אפשר יהיה לדון בשאלה.
    תפקידי הנשיא הטכסיים והסמליים אם יועברו לראש ממשלה ילכו לאיבוד כי לראש ממשלה אין זמן באופן טבעי ומוצדק.
    אגב, לא הזכרתי את פעילותם הרבה של רוב הנשיאים בביקורי תנחומים אצל משפחות שכולות ובביקורי הזדהות באזורים נפגעים. עזר וייצמן עשה רבות בתחום כזה וכן עשה קצב גם בתקופת המלחמה האחרונה וזאת כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון נמנעים מביקורים אלה מחשש מתגובות קשות של המשפחות וכאן הנשיא שאינו מעורב בהחלטות האופרטיביות עשה רבות.
    מכל הנימוקים הללו אני מתנגד לביטול מוסד הנשיאות. ואם תתוקן שיטת הבחירה אני בעד להוסיף סמכויות לנשיא בעננינים לא פוליטיים – למשל מינוי מועצות לרשויות השידור, מינוי נשיא מועצת העיתונות, יושבות ראש הוועדה למינוי שופטים ועוד.
    בזה את הוויכוח עמך האלמוני סיימתי.

  • גליה  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 3:02 pm

    כנגד הביטוי המזלזל שלך, "שכח לרכוס את מכנסיו בלשכתו". אתה באמת סבור שזו הבעיה של קצב? אם אכן עשה את הפשעים המיוחסים לו, לא על שכחה יעמוד לדין. לנשיא קצב אין "שלדים" בארון. יש לו קורבנות סובלות, שכאבן לא ייעלם לעולם. הזלזול בדבריך עומד בניגוד לעמדתך המוצהרת.

  • דני בלוך  ביום ינואר 25, 2007 בשעה 3:54 pm

    גליה
    את באמת חושבת שאני מזלזל בעניין כשאני תובע את התפטרותו המיידית? רק בחילופי הדברים ביני לבין אחד המגיבים הרשיתי לעצמי להשתמש בקצת אירוניה ואני מתנצל אם הדברים לא הובנו ככה.

%d בלוגרים אהבו את זה: