הערות ראשונות בשולי העדויות

כמה הערות קצרות:

אולמרט – כשאני קורא דו"ח או מחקר אני מחפש קודם כל דבר שידוע לי אישית ואני בודק כיצד הוא משתקף. בעדות אולמרט בוועדת וינוגרד נתפסתי לאמירתו כי שרי חוץ מעולם לא שותפו בהכרעות ביטחוניות מצומצמות. זו עובדה לא נכונה. נכון שבתקופות מסוימות היו שרי חוץ הושארו מחוץ לתמונה הביטחונית. אך לא מעט משרי חוץ היו שותפים מלאים: שרת בשנות המדינה הראשונות. גולדה כשרת חוץ היתה שותפה למהלכי מבצע סיני ואף השתתפה בשיחות ההכנה הסודיות. הטענות שלה היו על אי-שיתופה בענייני רכש. אבן בימי אשכול היה שותף מלא. יגאל אלון כשר חוץ היה שותף. משה דיין כשר חוץ אצל בגין. בימי ממשלת האחדות והרוטציה היו שרי החוץ שותפים והיה אף פורום מרובע – שמיר, ארנס, פרס ורבין שדן בכל העניינים. לכן, הסבריו של אולמרט על אי-שיתופה של ציפי לבני אינם תואמים את העובדות. נקווה שביתר הנושאים אולמרט אמין יותר.

אולמרט 2: בשולי הדו"ח אמר אולמרט שהצבא מבוסס על היררכיה ופקודות ולכן איך אפשר להביא לממשלה עומדות החולקות על החלטת הרמטכ"ל? ובכן, לידיעת אולמרט – אפשר גם אפשר ואפילו צריך וחובה. מערכת הביטחון אינה דיקטטורה צבאית והרמטכ"ל אינו ראש החונטה. מחובת הגורם האזרחי המחליט לדעת כיצד גיבש הרמטכ"ל את עמדתו, אם היו דעות חולקות ומהן? אחרת, חוטאת הממשלה לתפקידה ולאחריותה.

 

פרץ – קריאה ראשונית וחלקית מוציאה את עמירפרץ,  יחסית, טוב מרוב הקולגות שלו. חשבתי כבר לשבח אותו אבל ברגע ששמעתי אותו מכריז  -" הייתי עושה הכל מחדש באותה הדרך" – הבנתי כי יש לנו כאן עניין עם תקווה אבודה.

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • דב  ביום מאי 10, 2007 בשעה 3:10 pm

    בממשלת שמיר, כך שלא מדובר על חוסר ידע בהיסטוריה מבחינתו. עם זאת, קשה לצפות שבעדות ארוכה לא ייפלו אי-דיוקים מסוג זה.

  • דני בלוך  ביום מאי 10, 2007 בשעה 3:13 pm

    דב אתה נאיבי? זה אי דיוקים? זו שאלה בסיסית ואולמרט ידע היטב את התשובה. הוא היה בטוח שהמלחמה תסתיים בהישג וניצחון והוא לא רצה שותפים לניצחון, מלבד פרץ, בלית ברירה.

  • יוסי  ביום מאי 10, 2007 בשעה 3:43 pm

    כשאתה מתאר את שרת כשותף למהלכים הבטחוניים – אני לא יודע אם לבכות או לצחוק.
    יתכן שכשר חוץ הוא היה שותף מלא, אבל כראש ממשלה – ממש לא להאמין – הוא הושאר לא פעם מחוץ לתמונה.
    ככל שזכור לי מיומנו האישי – מסמך מרתק כשלעצמו – שרת מקטר על כך שהוא נאלץ לשמוע לראשונה בחדשות הבוקר ברדיו על פעולות צבאיות שבוצעו בלילה ע"י יחידתו של "אריק המהולל".

  • אורן  ביום מאי 10, 2007 בשעה 4:04 pm

    אין לי תימוכין לטענה הבאה (זכרון ישן של מאמר כלשהו), אבל במהלך מלחמת העצמאות קרה לא פעם ששרת, שר החוץ, הצליח לגייס רוב בממשלה נגד בן גוריון, ראש הממשלה, והחלטות הממשלה הם אלה שמולאו.
    הטרגדיה של שרת כראש ממשלה קשורה לסכסוכים הפנים- מפא"יים, ולא להקשר הכללי של שיתוף שרי חוץ במהלכים בטחוניים

  • דני בלוך  ביום מאי 10, 2007 בשעה 5:31 pm

    עד תקופת פעולות התגמול שרת היה שותף מלא רק לאחר שחלה התרחקות בינו ובין בן גוריון ודיין השתנתה התמונה.

%d בלוגרים אהבו את זה: