חוק יסוד: ביטול פטנט ארבינקא

הגיע הזמן שהכנסת תחוקק חוק יסוד המחייב את המדינה לכבד הסכמים. היום פועלת הממשלה על פי כללי "פוקר ארבינקא" של אפרים קישון. ארבינקא קובע את הכללים ומשנה אותם כרצונו כל אימת שהוא עומד להפסיד.

כך עושה ממשלת ישראל, ולמען ההגינות נאמר – כמעט כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל מאז 1977, למעט, אולי, ממשלת רבין השנייה. הסכמים, כפי שאמר פעם יצחק שמיר לפרופ' יובל נאמן, נועדו לתלייה במוזיאון. האזרח הקטן חייב לכבד הסכמים עם כולם ובמיוחד עם בנקים, חברות אשראי ורשתות שיווק. אבל המדינה – ברצותה מקיימת וברצונה מבטלת חד-צדדית, ולית דין וליית דיין.

לשם כך המציאו את חוק ההסדרים שמבטל כל חקיקה וכל הסכם שלא מוצא חן בעיני פקידי האוצר והשרים והח"כים ברובם הגדול מצביעים בעד כאותו עדר כבשים המובל לשחיטה. אכן, המוח היהודי ממציא לנו פטנטים, אור לגויים. מעניין לציין שאף פרלמנט בעולם הדימוקרטי עוד לא רכש את הזכויות לפטנט ארבינקא.

הדוגמא הבולטת היא פרשת שכר הלימוד באוניברסיטאות. מבלי להיכנס לוויכוח העקרוני, הרי היתה ועדת וינוגרד הראשונה, ובעקבות המלצותיה להוריד את שכר הלימוד נקבע הליך מדורג של הפחתה, על דעת כל הצדדים, חרף התנגדותו של שר האוצר דאז, בייגה שוחט. והנה מחליט האוצר שיש לשנות את המהלך ב-180 מעלות. בלא הסכם מתמנה ועדה והחתול – בייגה שוחט – מתמנה לקבוע את החלוקה מחדש של השמנת. שרת החינוך, יולי תמיר, שטרם רשמה לזכותה הישג כלשהו, ממנה ועדה בלי לשתף בה את נציגי הסטודנטים.

ועכשיו, קובלים כולם על הסטודנטים – פרחחים, איך הם מתנהגים, מדוע הם לא מכבדים הסכמים?

 

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • מרק ק.  ביום מאי 11, 2007 בשעה 7:02 am

    ודאי שאם הכנסת החליטה פעם אחת שהשמש זורחת במערב אז כל הכנסות הבאות מחויבות לכך לעולמי עד.

    נדמה לי שההגיון של הטיעון שלך מוצג הכי טוב פה http://www.nishbar.co.il/wordpress/?cat=3

  • גיל  ביום מאי 11, 2007 בשעה 7:30 am

    הזכרת לי נשכחות..

  • יוסי  ביום מאי 11, 2007 בשעה 10:27 am

    שהסכם משקף את יחסי הכוחות בין החותמים עליו ברגע נתון.
    וכשיחסי הכוחות משתנים – החזק מתקשה לגבור על הפיתוי להפר אותו.
    כדי לדכא את הפיתוי הזה, קובעים ערבויות ובטחונות אחרים.
    לא בכדי המשפטנים קוראים לזיקה שבין הצדדים להסכם בשם "יריבות".

  • דני בלוך  ביום מאי 11, 2007 בשעה 2:43 pm

    זאת הבעיה – להסכם בין פרטים ותאגידים יש בטחונות, ערבויות ועורכי-דין שירוויחו בכל מקרה, לאמנה או להסכם שבין המדינה והאזרחים לקבוצותיהם אין בטחונות או ערבויות, רק בתי המשפט יכולים לפעמים לעזור וגם את זה רוצה המדינה לצמצם…

  • יוסי  ביום מאי 11, 2007 בשעה 3:22 pm

    אף פעם לא מאוחר, אבל ההפגנות של הסטודנטים מלמדות, לכאורה, שאין ברשותם כל הסכם או התחייבות מסודרת (מה שקרוי התחיייבות שלטונית)
    שאם לא כן, יש להניח שהם היו פונים לבית המשפט.

  • ליאור  ביום מאי 11, 2007 בשעה 8:53 pm

    שמעתי היום את המודל של יולי תמיר והוא הרבה יותר הגיוני מהורדת מחיר שרירותית
    השביתה היום תעזור בסופו של דבר לעשירים העניים לא ילכו יותר לאוניברסיטות בגלל השביתה הזו.

%d בלוגרים אהבו את זה: