כל רואיה גמרו עליה…..

הביקורת של חוגי ראש הממשלה אולמרט על חוסר הנימוס של ועדת וינוגרד שמחקה מן הדוחות והפרוטוקולים שהתפרסמו את השבחים שהשמיעו, כביכול, חברי הוועדה לראש הממשלה בעת עדותו בוועדה מזכירים לי אירועים בעת המו"מ לשלום עם מצרים. לאחר הביקורים ההדדיים של סאדאת בישראל ובגין במצרים העלה מנחם בגין תכנית שלום משלו. תוכנית השלום של בגין – שהוצגה לנשיא קרטר בוושיגטון ולסאדאת במצרים – עוררה על בגין ביקורת קשה בארץ, ובמיוחד במפלגתו, שכן דובר בה על מסירת רוב השטח של חצי האי סיני למצרים ומתן אוטונומיה לערביי יהודה, שומרון ועזה תוך הכרה בזכויותיהם "הלגיטימיות". מן הצד השמאלי סברו שבגין לא הרחיק לכת די הצורך בוויתוריו.

בתשובה למבקרים מימין ומשמאל ענה בגין בשורה של נאומים ובהם הסביר כי הוא הציג את תוכניתו בפני ראשי מדינות רבים מאירופה, כראש ממשלת בריטניה, נשיא צרפת ואחרים וכי "כל רואיה גמרו עליה את ההלל". הוא חזר על המנטרה הזאת פעמים רבות. יום אחד שאלתי דיפלומט בריטי האמנם? האם ראש ממשלת בריטניה באמת שיבח כל כך את תוכנית בגין לשלום? השיב לי אותו דיפלומט: "הרי אתה מכיר את הנימוס הבריטי. כשבגין הציג את תוכניתו השיבו לו ראש הממשלה ושר החוץ בסגנון – oh, very interesting, או very nice indeed, או how exciting, isn't it…, ובגין, כאציל פולני, פרש את מילות הנימוסין הריקות כדברי שבח והסכמה.

כך קרה בעת עדות אולמרט, שאנשיה הדליפו את עיקריה + דברי השבח ל"הארץ" לפני מספר שבועות. חברי הוועדה, האמונים על המסורת הפולנית אמרו כמה דברי נימוסים שאולמרט ניסה לפרש כהסכמה עם עדותו. אבל אולמרט איננו בגין. אצלו הספין הוא המסר אצל בגין היתה אמונה פנימית כנה, וזהו ההבדל הדק.

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

%d בלוגרים אהבו את זה: