הכשלון בעזה אינו יתום

עכשיו כבר ברור כי נכשלנו במאמצנו להביא להפסקת ירי הקסאמים מעזה באמצעות מצור ממושך על האוכלוסיה האזרחית או באמצעות לחץ פיזי וחיסולים שפוגעים גם באוכלוסיה האזרחית. המדיניות שלנו מבולבלת, חסרת כיוון ואבחנה, ללא הסברה ממוקדת ופעילות מדינית ברורה. ספק אם נותרה בידינו האופציה של פעולה קרקעית גדולה בעזה. יכול להיות שנעמוד בצד הצבאי אך ספק אם נעמוד בלחצים המדיניים.

החמצנו את ההזדמנות לנהל משא ומתן אינטנסיבי על שחרור גלעד שליט תמורת שחרור עצירים פלסטינים. אנחנו פועלים לאט, לאט כאילו הזמן פועל לטובתנו. לא עשינו מספיק לחיזוק המתונים והחמאס הוכיח בינתיים כי הוא יכול להשיג הישגים בעזה עם מינימום שפיכות דמים באוכלוסיה הישראלית. את העולם משום מה לא מעניין סבל ה"צבע האדום" בשדרות, כל עוד מספר הקרבנות הוא זעיר ביחס למה שמתרחש בעזה.

הכשלון הזה אינו יתום. רוצים להרגיע אותנו כי אין טעם להדיח את ראש הממשלה אולמרט כי הוא הפיק את הלקחים מלבנון. הפיק לקחים בעזה? בהתבטאויות נגד מבקריו?

ומה עושה ברק? הוא טרם הוכיח אפילו כי הוא שר ביטחון טוב יותר מעמיר פרץ או שאול מופז.

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גולדלבט משה  On ינואר 23, 2008 at 8:15 pm

    שמדובר בכשלון-גם פריצת הגבול עם מצרים אינה בהכרח רעה כי הדבר מעביר את האחריות על מצרים
    ביחס לאמצעי חבלה הם ממילא העבירו את כל מה שרצו-אם מצרים תיאלץ לקחת אחריות על עזה זה יכול להיות פיתרון
    האלטרנטיבה היא כיבוש מלא-ייתכן שאין תחליף לכיבוש, אבל כדאי לנסות להימנע ממנו אם רק ניתן
    באשר לנושא שליט-אני בכלל לא בטוח שהניתוח נכון-ייתכן שככל שיגבר הלחץ הם יצטרכו להראות הישג של שחרור אסירים-מכל מקום גורלו של חייל בודד אינו השיקול המכריע

  • יוסי  On ינואר 23, 2008 at 10:26 pm

    המלחמות משתנות. החיזבאללה משחק ב"לא להיות לבנון". האירנים משתלטים על עירק על ידי אזרחים, פקיסטאן שולחת מתנדבים לקשמיר וכבר היו דברים בעולם. למשל במלחמת האזרחים בספרד.
    כמו ההפגנות של מתחזי השלום אזרחי הנגב היו צריכים לחסום את כל הקשר עם עזה. הפגנות, מכות, ילדים, התעלפויות, תקשורת בין לאומית זה בודאי היה עובד יותר טוב ממה שנעשה. בכלל צריך לעשות ולא לדבר. אבל זה לא מתאים לשני האודים. ניתן בהחלט בשקט ולאט אך בהתמדה להפוך את עזה לגיהינום אמיתי כמו שהצד השני, היותר חכם יותר מנוהל, הגביר לאט לאט את מלחמת הטילים והמרגמות. גם כאן לתקשורת הישראלית תפקיד שלילי ביותר. ברור שהחברה הישראלית היום אינה מוכנה למלחמה. אבל הנתק הקוגניטיבי בין מה שעושים, מה שצריך לעשות ובין המבנה החברתי לבעיות של ישראל החל להתפתח כשעלה בגין לשלטון ומאז, עובדה, כבר לא כל כך מנצחים במלחמות אבל דברי הרהב הולכים וטופחים..

  • אסתי  On ינואר 23, 2008 at 10:57 pm

    זה שהכשלון הזה היה ברור מראש.
    בדיוק כמו הכשלון של מלחמת לבנון השניה
    והראשונה
    ההיסטוריה מלאה דוגמאות
    גם הספרים.
    אבל למה ללמוד?

    when will they ever learn
    when will they ever learn

  • גולדבלט משה  On ינואר 25, 2008 at 6:59 am

    מערכת עיתון הארץ שאתמול דיברה על הזדמנויות חדשות מדברת היום על כשלון
    למה לעיתונאים אין אף םעם סבלנות לחכות חודש. אולי המצרים יסגרו שוב את הגבול? אולי הם יסכימו לקחת אחריות. אולי רק המחירים הגואים
    בסיני יבריחו את העזתים בחזרה
    ויתכן כמובן שלא יהיה מנוס מהכרה מלאה בבמשלת החמאס וניהול מו"מ נפרד עמה או לחילופין כיבוש צבאי מלא של רצועת עזה

  • דני בלוך  On ינואר 25, 2008 at 8:05 am

    נכון, לפעמים יש הבדל בין הטווח הקצר לארוך, לא תמיד. ברור שבטווח הקצר והבינוני עזה היא כישלון של מדיניות הממשלה ופעילותה. הממשלה לא הבינה מה היא עושה ולא חזתה את ההתפתחויות. האם היא יודעת מה לעשות אם בעתיד רבבות עזתים יצעדו אל הגדר עם ישראל?

%d בלוגרים אהבו את זה: