האם אפשר להפסיק את ירי הקסאמים?

 

ייתכן שאפשר. השאלה היא באיזה מחיר ומה האלטרנטיבות. ברור שמדינה אינה יכולה להשלים עם המצב שבו אזור מסוים שלה נתון להפגזות כמעט ללא הפסקה. נסינו כמעט את כל האמצעים הכוחניים ללא הצלחה. לעתים התוצאות היו אף גרועות יותר, כמו הידוק המצור וצמצום החשמל שהביאו לפריצת מעבר הגבול עם מצרים. נסינו גם נסיגה חד-צדדית והיא לא הועילה. החיסולים נותנים הרגשה טובה לכמה דקות, אך אינם פותרים דבר.

 

באין פתרון טכנולוגי בנמצא כעת, נותרו שלוש אפשרויות: לכבוש את עזה או חלקה. מחיר האבדות יהיה כבד ולא ברור עד כמה יועיל. אנחנו יודעים איך להיכנס לעזה אך ספק אם אנו יודעים איך לצאת משם עם פתרון ממשי. האפשרות השניה הכוחנית היא האפשרות המשוגעת: להגיב מידית על כל קסאם בהפגזה והפצצה של המקום ממנו נורה הקסאם. ייתכן שזה יקרה אם חלילה יגרום הקסאם לאסון גדול אצלנו. בשלב זה זו תגובה לא מידתית שתפתח מעגל נוסף של דמים.

 

נותרה האופציה השלישית שטרם נוסתה – משא ומתן מדיני עם מי שיוכל להביא להפסקת אש אפקטיבית. דווקא עכשיו כשגם מצרים מסובכת בבעיית עזה נוצרה הזדמנות לנסות ולהגיע להסדר ביניים עם החמאס בעזה בשילוב עם מצרים. ראוי שהממשלה תבחן את הנושא בזהירות וברצינות. ואולי ההישג היחיד של ועדת וינוגרד יהיה בכך שהממשלה תבחן ברצינות וביסודיות את כל החלופות, לא רק הצבאיות, ולא תיחפז לשלוף מן המותן.

 

בינתיים ספק אם הלקח נלמד. בסוף השבוע קראנו את מכתבו של עמי איילון הקובל על העדר דיון במה שאירע במעבר רפיח ולפי דיווח ב – YNET  "אחד משרי הקבינט הזועם אף הוא על אי-קיום דיון ראוי בממשלה על נושא כה רגיש אמר ל-ynet שלשום: "ישראל כבר בירכה על החיבור הכלכלי בין עזה למצרים, אבל האם ברור לראש הממשלה, לשרת החוץ ולשר הביטחון איך נעצור מעתה את הברחת אמצעי הלחימה לעזה? איך נמנע הברחת טילי נ"מ משופרים, טילי נ"ט? גראדים? איפה לקחי וינוגרד?

 "למה רק המטבחון דן בזה? איפה הדיון המסודר? איפה ניירות העבודה של המועצה לביטחון לאומי, המוסד, השב"כ, משרד החוץ? איפה ההחלטות של הקבינט? איפה ההחלטות של הממשלה בעניין כל כך עקרוני? איך מתנהלים כך, עוד בטרם יבש הדיו על מסקנות הוועדה?", רתח השר.

אז מה נשתנה? קראנו את דברי פרופ' דרור לפני ההכחשות וההסברים ולאחריהם ואני נוטה לסמוך דווקא על מה שפורסם לפני ההכחשות הפתלתלות. רק פתי נאיבי יאמין שחברי ועדות חקירה אינם שוקלים שיקולים ציבוריים-פוליטיים. ברור שלא מתקיים בהן דיון בהם מועלה השיקול הפוליטי. אבל הוא מרחף באוויר, בהכרה או בתת-ההכרה, בשיחות פרטיות ובהרהורים אישיים. הרי רק כך אפשר להבין את הפער בניסוחים בין הדו"ח הראשון והשני ואת הימנעות הוועדה ממשלוח מכתבי אזהרה או ממסקנות חריפות יותר. שהרי מי שקובע כי הפעולה ב-48 השעות היתה נכונה וצודקת אינו שוקל רק שיקול משפטי.

 

נותרו הרבה שאלות פתוחות על הפעולה בימים האחרונים. כיצד נתקבלו ההחלטות ולמה? וכיצד שותפו בדיונים אצל ראש הממשלה ושר הביטחון, כל אחד לחוד, יועצים שונים ומשונים שאינם חלק מן המערכת הביטחונית או המדינית הקבועה.

 

 

 

ערב תחילת מלחמת לבנון השנייה היו לממשלה שלוש אופציות – לא להגיב, כגישת ברק ושרון בעבר או תגובה קצרה, חריפה ומוגבלת בזמן של חיל האוויר או מהלך קרקעי גדול בעיתוי ובדרך של הפתעה. הממשלה הלכה על חצי תה- חצי קפה, טעמה קצת מכל דבר וקיבלה החלטות בעיתוי הלא נכון בלי לתכנן, לבחון חלופות, להכין את הטיפול בעורף. ברור לכל שההחלטה על הפעולה הקרקעית נתקבלה מאוחר מדי. נושא לבנון ודוח וינוגרד לא ירד מהר מסדר היום הציבורי שלנו. יש רק לקוות שהחלטות בעניין עזה יתקבלו מן השיקולים הלא נכונים.

 

 

 פורסם באתר "עבודה שחורה": www.blacklabor.org

 

 

 

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • עמית  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 7:30 am

    בוודאי שאפשר.
    זה אפילו יותר קל מאשר למצוא הנהגה ראויה, אמינה ומקצועית למדינה שלנו.
    אלא מה? בלי הדבר השני קשה לעשות את הראשון.

  • עוברת אורח  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 8:13 am

    ממתקים, מזון ופרחים…
    כן כן, זהו הנשק הסודי החדיש ביותר והיעיל ביותר שעוד לא נוסה מעולם שם.
    זהו נשק סודי שעוד לא נוסה שם. יהיו תוצאות מפתיעות.

    אך האם מנהיגנו מוכנים לסכן את עתידם הפוליטי למען שקט בסדרות?!
    חשבו על זה.

  • רוני  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 9:19 am

    אם מדינת אנדורה היתה יורה רקטות על צרפת, האם האופציה היחידה היעילה היתה מו"מ עם המחבלים שם ?

    יהודי, צא מהגלות

  • דני בלוך  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 12:32 pm

    מתי בפעם האחרונה מדינות באירופה הפציצו שכנות בגלל טרוריסטים?

  • עוברת אורח  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 4:13 pm

    האם עלה בדעתך, או בדעת המדינה קברניטי ה"ביטחון" של המדינה, כי החבר'ה בעזה (ובגדה) יורים קאסמים, מתפוצצים וגורמים כה הרבה נזק, לעצמם בעיקר מסיבה כלשהי. ומהי הסיבה הזו בעצם?
    ?
    הרי בימינו מדע הפסיכולוגיה-החברתית כה פופולרי, וכל ארגון מסחרי קטן יוזם מחקרים על אודות לקוחותיו.
    אז מדוע לא לחקור מעט
    בשאלות יסוד אלה, של התנהגות
    לכאורה כל כך בלתי רציונלית של האויב?

    האם זה רק בגלל ש"הם שונאים יהודים"?
    או האם זה רק בגלל שהם רוצים "לזרוק אותנו לים ולא מוכנים להשלים עם קיומה של מדינה יהודיית??

    ואולי יש סיבות קצת יותר ממשיות, למשל שאנחנו
    הורגים ללא הרף מאות ואלפים מבני משפחותיהם, פוצעים, גורמים לנכות, הורסים בתים ותשתיות, מרעיבים, מנתקים חשמל, הורסים נמל, נוצרים עיר…בקיצור, יוצרים מצב בלתי נסבל של רעב, עוני, אבטלה וייאוש שבו אין דבר להפסיד, ורק קיים הרצון לנקום??

    חשבת על זה?
    ואם כך, האם יש להם סיבה להפסיק לירות קאסמים כל עוד חייהם בלתי נסבלים בגללנו?

  • רוני  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 5:27 pm

    לדני בלוך – דווקא אירופה מפריעה לך ? אז קח את המחתרת הכורדית בצפון עיראק ואת טורקיה כדוגמה.

    לעוברת אורח – סימנת "גרשיים" סביב "שואים אותנו" ו"רוצים לזרוק אותנו לים", וכינית סיבות אלו כלא ממשיות.

    מה היה כאן בקיץ לפני שנה וחצי ? החיזבאללה פתח במלחמה למרות שאין כיבוש ואין הרעבה ואין דיכוי. הם מדברים כל הזמן על חוסר הזכות שלנו להתקיים כאן כמדינה יהודית, גם הם וגם החמאס.

  • דני בלוך  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 7:37 pm

    עם מי אתה רוצה להשוות אותנו? שיהיה לך לבריאות. ואשר לחיזבאללה – מי פתח במלחמה? הם נכון חטפו חיילים אבל אנו מחזיקים אצלינו אנשים שלהם ובסוף הרי נשחררם, אז תלמד קודם את העובדות ואחר כך תגיב באנונימיות חסרת תבונה וידע.

  • ג'וחה  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 8:45 pm

    באירופה ככלל לא חוטפים חיילים ולא יורים בישובים אזרחיים ולא מצהירים על גנוסייד וניקוי אתני כפיתרון לבעיות בין לאומיות. כתוצאה לא מפציצים אזרחים בערי בירה. אבל כאשר ביוגוסלוויה לשעבר התחילו מנהיגים להתנהג כמו נצראללה התוצאה הייתה הפצצה מסיבית של בלגרד ופגיעות במתקנים אזרחיים כמו שישראל עשתה בלבנון. עד כאן סיפורי אירופה. אני מניח שגם כאן תהיה התגובה -"נו עם מי אתה רוצה להשוות אותנו" נ.ב. מי זה האותנו הזה

    ההתנשאות מעל תורכיה והנסיון העצוב לדמות
    מדינה מזרח תיכונית קטנה תקועה בין ירדן, לבנון סוריה ומצרים די מוכה בטירוף דתי, די מושחתת די מטונפת לכאילו מדינה אירופאית זה גזענות נטו. יש הרבה דברים טובים בתורכיה ואהבת המולדת והגאווה במהות התורכית מעוררים קנאה. ההתנשאות הישראלית מעל מדינות שאינן אירופה בלתי הגונה, בלתי מוסרית, לא נתמכת בעובדות ומסריחה מגזענות.

    בישראל מוחזקים שני לבנונים אחד רוצח יהודים לתיאבון רק משום שהם יהודים הגרים בישראל והשני חצי יהודי, חצי מרגל, חצי לא ברור. אנשים אלו מבוקרים על ידי הצלב האדום חברי כנסת וכ"ו. הניסון להשוות אותם לחטיפת החיילים אינו מעשה הגון.
    .
    חטיפת החיילים הייתה מלווה בהרעשה מסיבית של כל גבול הצפון. פעולת מלחמה לכל דבר ועניין. גם כאן האשמת ישראל בפתיחה במלחמה גובלת בגזענות ובחד צדדיות לא ראויה. החיזבאללה פתח במלחמה – גם לפי דברי מנהיגיו.

    באשר להפגזת הדרום. לא ברור לי כלל מדוע תושבי שדרות לא חוסמים את כל הדרכים לרצועה ומפילים את עמודי החשמל המובילים לרצועה. מה שמותר למתנגדי פינוי הרצועה. מפגיני השמאל בבלעין וארבע אמאות ודאי שמותר לתושבי שדרות. פעילות אזרחית ישירה היא דבר ממולץ בימינו. אם מצוקת עזה מצדיקה פריצת גבול מצרים מצוקת שדרות מצדיקה חסימת הרצועה.

    אין רעב ברצועת עזה. רעב הנו מצב קליני מוגדר עם סימפטומים מפורסמים ומוכרים. מצב התזונה בעזה מפקח על ידי האו"ם יותר מכל מקום מוכר לי [ זה המקצוע שלי] אם היה ולו סימן אחד היו התמונות מופיעות על הדף הראשי בכל עיתונות העולם.
    השקר הגס הזה שמוכרים לכל מסית ומדיח הנו ההוכחה שלק יש רגלים.
    כמו שאמרתי מר בלוך מידרדר.

  • דני בלוך  ביום פברואר 10, 2008 בשעה 10:44 pm

    זו אכן הרמה של התגובה של מי שמשנה את השם וממשיך להסתתר באנונימיות מטופשת. הצחקת אותי. בהבנת הנקרא לא היית מקבל ציון גבוה.

  • גולדלבט משה  ביום פברואר 11, 2008 בשעה 6:59 am

    אין לנו היום אלטרנטיבה אמיתית למו"מ עם החמאס. יש להודות כי בסופו של יום החמאס ניצח אותנו כמו שהחיזבאללה ניצח בצפון.
    יש לשאת ולתת על הפסקת אש ארוכת טווח-איני בטוח שהדבר ניתן כי הם ינצלו את המומנטום של הניצחון אך אי אפשר לזנוח את הסיכוי.
    ברור לי כי אם היו יורים מקלקיליה על כפר סבא אזי התגובות השקולות היו נעלמות וכול היו קוראים לכיבוש מהיר ותגובה מוחצת-אבל שדרות אינה מרכז הארץ
    כך או כך המצב חסר פתרון אמיתי

%d בלוגרים אהבו את זה: