הערות באמצע השבוע – ביבי, מרצ ועמרי

 

רק שיראה צנוע

 

ביבי נתניהו היה מעדיף שהשבוע נעסוק בו בהקשר של גישתו המדינית – ביטחונית מול החולשות של שני האהודים ומחדליהם ולא בהוצאותיו והוצאות רעייתו. אך סדר היום הציבורי לא נקבע על-ידו ובהעדר אירוע חשוב אחר תעסוק התקשורת בגילויי רביב דרוקר בערוץ 10 על הוצאות הזוג נתניהו בחו"ל.

 

אין ספק שנתניהו הוא מסביר מעולה והיה מסביר מצוין בחו"ל בתקופת מלחמת לבנון השנייה. כמסביר ממלכתי מגיע לו כיסוי הוצאותיו בנסיעות לחו"ל עבור המדינה. כראש ממשלה לשעבר מגיעה לו אבטחה על חשבון המדינה ותנאים נלווים כנהוג לגבי אישים במעמדו. אבל, גם מאדם במעמדו מצפים להתנהגות נאותה ובלתי-ראוותנית, לפי אמרתו הנצחית של ברל רפטור: "שיעלה כמה שיעלה אך שיראה צנוע". האם הוא חייב להתאכסן במלון היקר ביותר בלונדון? וגם אם הוא משלם חלק מכיסו האם הוא חייב לנצל שהות כה קצרה לכביסה יקרה ולעיצוב שער היקר ביותר עבור רעייתו? ובשעה שבארץ מתנהלת מלחמה קשה האם הוא או רעייתו צריכים לבלות בתיאטרון?

 

נתניהו איננו יותר אדם פרטי העושה לביתו. כשנטל פסק זמן מן הפעילות הפוליטית והתפרנס בכבוד מייעוץ וממתן הרצאות הוא היה רשאי לנהוג כרצונו. אבל כיום הוא ראש האופוזיציה ומועמד רציני לראשות הממשלה והמעמד מחייב לנהוג ברגישות ובצניעות סבירה כי מדובר בכספי ציבור, גם אם לא תמיד ישירות מתקציב המדינה. צריך גם לזכור שכספי הבונדס הם כספי המדינה לכל דבר שכן הבונדס חייב להעביר את כל הכנסותיו לאוצר המדינה.

 

קיימת גם שאלת מעורבות רעייתו. מעולם לא הייתי בין אלה המתגוללים על שרה נתניהו. אבל כשאנו בוחרים מנהיג, אנו בוחרים בו אישית ולא, לטוב ולרע, ברעייתו. לא אתפלא אם הסיפור על הוצאותיו בלונדון הודלף על-ידי מי מעוזריו שנפגע או נאלץ לפרוש.

 

על כן ראוי שנתניהו וכל מועמד או מועמדת לראשות הממשלה ידאגו להפרדה מוחלטת מבחינת הציבור בינם לבין בת או בן זוגם. כך נוהגים בימים אלה אהוד אולמרט, אהוד ברק, שאול מופז או ציפי לבני וראוי שכך ינהג גם נתניהו.

 

הבחירות במר"צ

 

שקיעתה של מר"צ בשנים האחרונות נובעת מן ההשתלטות החלקית עליה של רוח מפ"ם ההיסטורית. מפ"ם היתה בראשית ימי המדינה המפלגה הצעירה והרעננה, ההבטחה הגדולה של דור תש"ח ודור הפלמ"ח. אך ההבטחה נגוזה נוכח ההשתלטות הדוקטרינרית מבית המדרש המרקסיסטי בהנהגתה. כוחות רעננים נדחקו החוצה והקיבוץ הארצי שלט במפלגה. מבחירות לבחירות פחת כוחה ורק המערך עם מפלגת העבודה הצילה מכליה. הצטרפות העבודה בראשות פרס ורבין לממשלות האחדות עם שמיר הביאו לפרישתה של מפ"ם וחזרתה לזירה הפוליטית. אבל הישגה העצמאי בבחירות האחרונות בהן הופיעה ב- 1988 – היה דל – 3 מנדטים, אחד יותר משינוי בהנהגת אמנון רובינשטיין ונמוך מ- 5 המנדטים שהשיגה ר"צ בהנהגת שולמית אלוני ועם יוסי שריד. מ- 1992 מתמזגת מפ"ם עם שינוי ור"צ למר"צ. במרוצת הזמן פורשת שינוי ור"צ נחלשת, ועם החלפת שולמית אלוני ביוסי שריד מתחזקת מפ"ם. כניסתו של ביילין וחבורת יח"ד לא שינתה את התמונה.

 

 

 

אם נכונות התחזיות וחיים אורון ייבחר השבוע ליו"ר מר"צ יהיה זה סיום התהליך של החזרה המוחלטת של מר"צ לימי מפ"ם הלא כל כך מוצלחים. חיים אורון הוא אדם נעים הליכות אך לא מלהיב. הוא יכול היה להשתלב בנקל בקדימה או במחנה ברק במפלגת העבודה. בחירתו לא תחזק לא את הצד הסוציאל-דמוקרטי במר"צ ולא את הצד הלוחם בעד זכויות האדם וזכויות המיעוטים. סביר להניח כי יצליח להחזיר את מר"צ להישגה האחרון של מפ"ם – 3 ח"כים.

 

אינני מזלזל במאבקים החברתיים של רן כהן, אך להערכתי רק זהבה גלאון היתה מצליחה להחזיר למר"צ מעט מכוחה האבוד כי היא היחידה המשדרת משהו מסגנון מנהיגותה של שולמית אלוני שהצליחה לשלב עמדות יוניות עם גישה חברתית ומאבק לשוויון, צדק וזכויות לכל.

 

עמרי שרון ומבחן בוזגלו

 

אילו היו מפעילים כלפי עמרי שרון את מבחן בוזגלו היה, להערכתי, מקבל רק ששה חודשי מאסר שהיו מומרים לעבודות שירות. בוודאי שהיו מאפשרים לו לצאת לבקר לפחות פעם בשבוע את אביו. דרך הטיפול בו של גורמי אכיפת החוק היא אכזרית מדי. הוא נענש דיו. הוא פרש מן החיים הפוליטיים. אני סבור שהנשיא שמעון פרס חייב להעניק לו לאלתר חנינה או הפחתת העונש ושירות בתי הסוהר חייב לתת לו בינתיים תנאים מקלים, בלי חשש מתביעות משפטיות של קשקשני הימין הקיצוני.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ארנון  On מרץ 18, 2008 at 12:41 pm

    כדאי שיפורסם ברבים (הארץ) כיצד מי שממליץ על זהבה גלאון מסוגל לבחון את נתניהו בצורה אובייקטיבית ואוהדת אפילו וכן לאמר שיש אנשים כמו שרון שחוטפים בגלל מבחן בוזגלו אבל הפוך

    הקשר בין שם הכותב לשם "נתניהו" אפילו הופך את זה למרתק עוד יותר

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 18, 2008 at 4:16 pm

    מלבד זאת, היא זוכה בקרב הציבור הרחב לפופולריות הנמוכה ביותר.

  • הני  On מרץ 19, 2008 at 11:38 am

    אכן כן, אני מסכים לחלוטין, עמרי הוא השה לעולה שמוקרב במקום אביו ולא על ידי אביו. הנשיא חייב לחנון אותו, זהו עיוות דין משווע.
    בית המשפט הישראלי מוכיח פעם אחר פעם את אוזלת ידו.
    הני

%d בלוגרים אהבו את זה: