יוסי הראל ופרס ישראל

כשפורסם שפרס ישראל ביום העצמאות ה – 60 יכלול ששה פרסים מיוחדים על מפעל חיים למען החברה והמדינה רשמתי לעצמי מספר שמות של אנשים הראויים לפרס ייחודי זה. יוסי הראל היה בראש הרשימה. אני יודע שמועמדותו הוגשה אבל חבר השופטים, שהורכב מאנשים נעדרי שאר רוח, בהשראת היועץ הכמעט נצחי וחסר ההשראה, דב גולדברגר, עסקן מפד"ל רב פעלים, וברוחה של שרת החינוך המאכזבת יולי תמיר, העדיפו להעניק את הפרס לארגוני פקידים ועסקנים, כמו הסוכנות היהודית, נעמ"ת וויצ"ו, במקום לאישים שדמותם יכולה להוות סמל ודוגמא לדור הצעיר, ואשר במעשיהם חוללו שינויים משמעותיים במדינה ובחברה.

בין השמות שרשמתי אז היו, בנוסף ליוסי הראל:

רות דיין- על פעולתה לקליטת עליה ולשילוב נשים עולות ונשים ערביות במעגל התעסוקה,, חיים טופול – על פעילותו במסגרת וריאטי למען ילדים, שלמה (צ'יץ') להט, מוטי אשכנזי, דורון אלמוג- על פעולותיו למען ילדים,, התעשיין ואיש הציבור הירושלמי, דני אנג"ל, ד"ר יצחק קדמן ואלה רק דוגמאות אחדות. אם מדובר על עמותות וארגונים ניתן היה להזכיר גופים ייחודיים שעושים עבודת קודש כמו אלו"ט, אק"ים, איל"ן, עמותות אומ"ץ ואיכות השלטון, מועדון צוותא ועוד. ברשימה שכתבתי כאן לפני מספר שבועות לא הזכרתי את שמו של הראל כי ידעתי שמועמדותו נדחתה בוועדה ולא רציתי להוסיף למכאוביו.

כל אלה ויוסי הראל בראשם לא פעלו על מנת לקבל פרס, אך הוקרה מטעם המדינה הגיעה להם, לא למענם אלא למעננו.

ואגב, בתקשורת פורסם שדמותו של ארי בן כנען באקסודוס, כפי ששוחקה בסרט על-ידי פול ניומן, היתה מבוססת על דמותו של יוסי הראל. למיטב ידיעתי אין זה נכון. דמותו של ארי בן כנען כפי שנוצרה על-ידי הסופר ליאון יוריס היתה תמהיל של כמה וכמה דמויות והבולט שבהם היה דווקא משה דיין. מבחינת האופי אין אצל ארי בן כנען כמעט דבר מאופיו השקט והבלתי מתלהם של יוסי הראל. דומני כי גם בין הראל לדיין לא שררה אהבה רבה, בוודאי לא מאז שהראל הוא שחשף את המזימה של חוגי הצעירים במערכת הביטחון נגד פנחס לבון בעניין ה"פרשה" ו"עסק הביש".

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אסתי  On אפריל 27, 2008 at 10:21 am

    גם פיזית. גבוה ודק ומרשים.
    רק בחנוכה האחרון ראיתי אותו בטקס הדלקת הנרות המסורתי של זקני כסית.
    ראיתי וצילמתי והתרגשתי.
    אצלנו בבית הוא היה אגדה. בשביל אבאשלי מפלוגה ב' הימית של הפלמ"ח ובשביל החברים שלו הוא היה מופת ודמות לחיקוי.
    כתבתי על זה בקפה דהמארקר. לא הגעתי אפילו ל50 צפיות. מה שמראה איך המדינה ואנשיה מתייחסים לדמויות האלו שנתנו לה חיים.

    אגב, נתון מדהים שראיתי היום בהארץ – עד גיל 28 הוא העלה לארץ 24,000 ניצולי שואה.
    ועוד דבר שלא ידעתי – האיש היה ביחידות הלילה של וינגייט.

  • נעמה  On אפריל 27, 2008 at 10:30 am

    לא הייתי ממהרת להציע להעניק פרס ישראל למי שיש חשדות נגדו על ביצוע פשעי מלחמה.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3140698,00.html

  • יוסי  On אפריל 27, 2008 at 10:39 am

    חותם על כל מילה!
    רק אני תוהה אם גם היית ממהר לציין "עסקן מפא"י רב פעלים".
    ואני לא תוהה סתם:
    כחניך תנועת הנוער העובד גדלתי בתקופה שבה אנשי מפא"י – כולל ילדיהם הקטנים – חונכו ואולצו לתעב כל מה שהוא אינו מפא"י.
    יש לי חשבון פתוח עם כמה מהמנוולים האלה.

  • יוסי  On אפריל 27, 2008 at 10:44 am

    כמדומני שמי שמעניק את פרס ישראל הוא – כמה מוזר – מדינת ישראל.
    האם מדינת ישראל חושדת בדורון אלמוג בביצוע פשעי מלחמה?

  • נעמה  On אפריל 27, 2008 at 11:02 am

    מדינת ישראל לא מעניקה פרס ישראל לדורון אלמוג עדיין. דני הציע להעניק לו. ההערה שלי נגעה להצעה. היא היתה רלוונטית שבעתיים אם המועמדות היתה רשמית. ביקורת על פרסי ישראל (כמו זאת המוצדקת של דני, על הענקת פרס מפעל חיים לכל מיני סוכנויות) היא לגיטימית גם אם המדינה היא שמעניקה את הפרס. זה לא אומר שהשיקולים שלה חסינים מביקורת.
    לגבי העניין של דורון אלמוג ועצמו ושכמותו: היה רצוי מאד שמדינת ישראל תחקור חשדות כאלו בעצמה בלי לחכות לתביעות בחו"ל. יש לה אפילו חובה כזאת.

  • גולדלבט משה  On אפריל 27, 2008 at 11:47 am

    האם בישראל הוגשה תלונה קונקרטית נגד אלמוג או שאנחנו צריכים לפתוח בחקירה רק בגלל שבחו"ל הוגשה תלונה

  • דני בלוך  On אפריל 27, 2008 at 12:33 pm

    לפי הגישה שלך אין כמעט קצין קרבי בצה"ל שלא תוגש נגדו תלונה מטעם "ידידי" ישראל ואוהביה במדינה זו אחרת ואנחנו לא חייבים לחקור כל דבר כזה. אם יש תלונה ספציפית ממוסמכת עם עדויות רציניות – אז חייבים לבדוק. דורון אלמוג למיטב ידיעתי לא שייך לקטיגוריה של חשודים. אבל ברור שהוועדה, אילו היתה שוקלת מועמדותו ברצינות, היתה צריכה לבדוק אם יכולה להתעורר בעייתיות במתן הפרס כשם שהיא צריכה לבדוק במקרים אחרים וכידוע לנו הענקת פרס בטולה בעבר – כמו במקרה של שמואל שניצר או הגיעה לבגצ כמו במקרה של זאב שטרנהל.
    וליוסי – אני לא נוהג להצמיד כינויים סתם ככה וגם הייתי מציין אילו היה המדובר בעסקן מפא"י שזה כישורו העיקרי.

  • יוסי  On אפריל 27, 2008 at 1:21 pm

    וכדי להשלים את התמונה כדאי לציין כי מי שמוביל את העניין הפלסטינאי בבריטניה הוא עורך דין ישראלי לשעבר בשם דניאל מקובר.
    העו"ד הנ"ל הוא זה שפעל גם נגד דורון אלמוג והגיש לשלטונות בריטניה את הבקשה לעצרו.
    אגב, אביו של אותו עו"ד, פרופ' משה מקובר, היה בישראל ממייסדי "מצפן".

    עוד אינפורמציה כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Machover

  • יוסי  On אפריל 27, 2008 at 10:03 pm

    אכן עברנו מרחק רב. בהגדרה פשע מלחמה זה מה שעושים כושים, יהודים וסרבים= סלווים. לפי ההגדרות שבין 1935 ל 1945 כולם בני גזעים מנוונים-נחותים. אחרים מעולם אבל מעולם לא עושים פשעי מלחמה מעצם אי השתייכותם לגזעים נחותים.
    נחזור לעייננו.כבן דור שאחרי הנפילים הכרתי את כולם, גם בים. ליוסי המבורגר היו תמיד יחסי ציבור טובים אבל כולם היו משהו, חבל על מי שהלכו ולא נמצאים עוד כמותם. משפחת עינב טריוטש, וותיקי הקיבוצים החופיים שהפכו היום לכרישי נדל"ן בזויים עד יואש צידון הגדעוני, וזה שלא מזכירים את אייק שתקע עצמו בים אחרי שכולם כבר הסתדרו ביבשה, חבל. דומני שמעט עמים וחברות אנוש עברו מרחק חברתי כה גדול מממה שיש היום עד לנושאי עמם על השכם שלא היו מלאכים היו בני אנוש שבכלל לא שנאו את מה שכולם אוהבים אבל כשגומרים את החשבון [נקווה שלא את כל החשבון ונקווה שלא יגמר – תשאלו את גורי] היכן הם והיכן העילית הנוכחית . תהליכי ניוון שלעמים אחרים לוקחים יובלות עברו כאן כהרף עיין. אה כן מפא"י. כל מה שטוב ויפה ונכון וצודק ושווה לימוד נעשה כאן בימי שלטון מפא"י. מה שגונבים היום ביום לא נגנב אז בשנים. בדוק את הנכסים שהותירו דב"ג, שרת, ספיר, אשכול, ג. מאיר ואת נכסי ברק אולמרט בניזרי הירשנזון ותשוה את קצב לוויצמן, בן צבי, שז"ר ו… ו..ולך תמתח ביקורת על מפא"י.אל אלוהים מעט פרספקטיבה, שרת לימד את בניו לשנוא את כל הלא מפאיניקים? תחליף את מה שאתה מעשן מכרו לך חומר רע.

  • נועם  On אפריל 28, 2008 at 9:51 am

    גם לי צרם השם דורון אלמוג, ומאותה סיבה.

%d בלוגרים אהבו את זה: