24,000 פרסי ישראל

אתמול הייתי בטקס ההלויה של יוסי הראל בגן המעפילים (ככר לונדון, לשעבר). ראית שם את אלה שנותרו עדיין מדור הראשונים של תש"ח. את לובה אליאב ויורם קניוק,את גיבורי ההעפלה שעדיין חיים עמנו, את רלף גולדמן, איש הג'וינט,ששכל את בנו בפיגוע בשגרירות בבואנוס איירס, שעבר את גיל ה-90 ועדיין צועד בגאון, זקוף קומה ורבים אחרים. שמעון פרס נשא את המליצות הרגילות. דווקא אהוד ברק נשא נאום יפה ומרגש ובהתייחסו לאי- הענקת פרס ישראל ליוסי הראל הוסיף:" 24,000 מעפילים העלה יוסי הראל בהיותו בן 28, 24,000 פרסי ישראל!". מרגש היה לשמוע את חבר מועצת עיריית תל-אביב, ניצב בדימוס, משה טיומקין, שעלה כילד באקסודוס מדבר על יוסי הראל באותם ימים. דפנה זהבי השמיעה את "אלי, אלי" מאת חנה סנש, חברת שדות ים, שבבית העלמין של הקיבוץ, ייקבר יוסי הראל, וחיים טופול השמיע את שיר הילדים "אניה" שנכתב סביב ההעפלה ואותו למד, כפי שסיפר, אצל הגננת שלו, ימימה טשרנוביץ'-אבידר.

סט"יל של חיל הים שט ליד החוף כהצדעה ליוסי הראל.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • הצועד בנעליו  On אפריל 29, 2008 at 12:13 pm

    פרס ישראל מגיע קודם כל למושמטים!

    רוב החברה הישראלית, לוקה באותו סטריאוטיפ של "משתמט דרך הקב"ן", אחד שגם יודע להסתדר בחיים ובכלל חי פראנג'י. יש גם כאלה, וכאלה שאוהבים להציג את עצמם כך.
    אבל לא כל מי שמגיע לקב"ן הוא בהכרח "משתמט" או אחד שרואה בקב"ן חלק מהמסלול שלו לעבוד על המערכת ולהסתדר בחיים.
    יש מגוון של סיבות שאנשים מגיעים לשחרור-יזום, חלק מהם אלה אנשים שמסגרת צבאית יכולה להיות איום ממשי על חייהם.
    החברה שופטת את כולם שיפוט אחיד, בעצם זה שקוראים להם מראש "משתמטים". לא כולם בטוח שהם יודעים להסתדר בחיים מהסיבה הפשוטה, שהם בעצם לא שקרנים כמו שמציירים אותם. הם אולי הכי פחות שקרנים ובמידה מסויימת, באלף הבדלות כמובן, אני משווה חלק מהם דווקא לאתיופים. אין להם מערכת יחסי ציבור משומנת או נתונים להפוך לדוגמנים/שחקני כדורגל ושאר ג'ובניקים ששעליהם איש אינו מדבר, ויש מסביבם חברה נקמנית ומחפשת לנקום בהם.

    צריך תמיד לזכור שגם הצבא, אם היה רוצה, היה מכניס לשורותיו חלק מאלה ש*הוא* מוותר עליהם. בעבר, למשל, נתנו פרופיל 21 נפשי להומואים ולסביות. הצבא גם כן שותף וגם כן אחראי למצבם של חלק מהמקרים המורכבים שמסיבות מובנות מאד, נוח לצבא לצייר אותם כאשמים ולהפיץ להם תדמית כזאת בציבור.

    אני , לפחות, מעולם לא הפצתי "אג'נדה" במקומות שעבדתי בהם (אם כי אולי בעצם קיומי היוויתי איזה דוגמה ש'אסור שאחרים יתקלקלו' ממנה) ולפחות דוגמה אחת אני יכול להביא לך של בוס שכשהוא היה חדש רצה לזרוק אותי אך ורק בגלל ש"לא עשיתי צבא", ולימים, כעבור שנתיים, כאשר עמדתי מיוזמתי לעזוב את אותו מקום עבודה, כמעט התחנן בפני שאשאר.

    הלקח שאני למדתי מאותו מקרה וממקרים נוספים, שאלה שלא עשו צבא הם קבוצה קלה להתלבש עליה, ובגלל זה יצטרכו תמיד להלחם על הזכויות שלהם, בלי קשר לסיבה שבגללה לא עשו צבא, ולכן הסיפורים על 'משתמטים' שאתה מספר פה כדי להצדיק את מדיניותך בקבלה לעבודה, לא קונים אותי.

    והערה אחרונה: 'לתרום למדינה' זה לא רק לעשות צבא. יש כל מיני דרכים, ועל רגל אחת: להיות בן אדם, כדי שעל החברה והמדינה שיש פה, יהיה בכלל טעם להגן (וחלק מזה, שהמניעים של מעסיקים כן יהיו גם קצת 'סוציאלים'. לא מלה גסה).

  • גולש קבוע  On אפריל 29, 2008 at 7:27 pm

    אלא מישהו שרוצה לבזותו.
    ולא פעם ראשונה ולא פוסט ראשון.
    הגיע הזמן שמישהו כאן ישמיע קול ברור נגד התופעה.
    אפשר גם להפיץ את האי.פי. של הזייפן ולהמליץ לחסום אותו, לא כאות סולידריות עם המושמטים דווקא, אלא מתוך הבנה שמה שנעשה כאן זו סתימת פיות לבלוגר, ו"כשהם זייפו את הצועד בנעליו שתקתי, כי אני לא בעד מושמטים" ההמשך ידוע.

  • הצועד לקב"ן  On אפריל 29, 2008 at 9:49 pm

    אבל אחר כך הם באו לקחת אותי ללשכת גיוס
    וכבר לא נשאר מי שיתנגד
    וקיבלתי פרופיל 21
    ולא קיבלו אותי לקול ישראל
    (אבל האמת, בצדק
    כי אני די פסיכי)

  • שרגא  On אפריל 29, 2008 at 11:51 pm

    נוגעות לדברי האמת הישרים וההגונים של דניאל בלוך ולדברי ומעשי המשתתפים בהלוויה שמדובר בה
    XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX?
    קב"ן כבר אמרנוGEXI

  • גולש קבוע  On אפריל 29, 2008 at 11:56 pm

    שכל במה כשרה בשבילם בשביל לזייף, להכפיש, לרצוח אופי ולהתנכל למי שלא מספיק פטריוט בעיניהם.
    מפלטו של הנבל כבר אמרנו?

    בייחוד אם מסביב יש אנשים טובים, שמאפשרים להם את זה.

%d בלוגרים אהבו את זה: