המפתחות בפנים: סעו לשלום, בלי אולמרט

 

המדינאות בגדלותה היא שילוב של חכמת העיתוי ואמנות האפשרי. מימושה הפוליטי מחייב לקשר בין שני האלמנטים ביותר מקורטוב של אומץ לב. בתולדות מדינת ישראל היו לנו מעט ראשי ממשלה ששילבו את כל שלוש התכונות – בן-גוריון, בגין, רבין. היו לנו כמה מנהיגים ששילבו שתיים מן השלוש ואחדים שניחנו באחת מהן. אלה שלא ניחנו אפילו באחת מאלה ניסו לחפות על כך בקשיות עורף שפרשנים נאיביים ראו בה, לתומם, אומץ לב.

 

בממשלת אולמרט הנוכחית יש מחסור חמור בכל שלוש התכונות, אך יש בה הרבה אטימות לב וקשיות עורף. מלחמת לבנון השנייה היתה דוגמא בולטת להיעדרן של התכונות הנדרשות. הבעיה הקשה של עם ישראל מאז ועד היום שגם האלטרנטיבות הריאליות חפות מן התכונות הללו. ציפי לבני, למשל. נראה כי היא מבינה את מגבלות הכוח ומסוגלת לפעול על פי מידת אמנות האפשרי. אך היא לוקה בחסר כשמגיעים לחכמת העיתוי ולכבל המחבר של אומץ הלב. אהוד ברק, לעומתה, ניחן בהרבה אומץ לב. גם הוא מבין באמנות האפשרי אך רחוק ת"ק על ת"ק מחכמת העיתוי. אולם, חיבור ארעי ביניהם, והדגש הוא על ארעי, יכול היה לחולל מפנה דרמטי. לצערי, החיבור הזה טרם התרחש.

 

השבוע החדש עומד עדיין בסימן סקנדל ופסטיבל. הוועידה העולמית שיזם הנשיא פרס תהיה מפגן זוהר חסר כל משמעות וחשיבות, משהו דומה לועידת שארם א-שייך שנערכה לכבוד פרס ערב הבחירות של 1996 אך לא עזרה לו לנצח את נתניהו. מבחינת מפגן אישים בינלאומי לא היה לנו אירוע כזה מרשים מאז הלוויית רבין. מכל הבחינות האחרות זה יהיה כינוס פחות חשוב מהרבה כנסים כלכליים או מדעיים שכן ברור לכל כי ישראל נמצאת בתקופת מעבר מדינית-פוליטית לא פשוטה. בסיומה תהיה לנו קרוב לוודאי ממשלה אחרת.

 

ציפי לבני, הזוכה לאמון ציבורי רחב בישראל ולשם טוב בזירה הבינלאומית, מתחרטת, אף כי לא תודה בכך, שלא הרימה את נס המרד נגד אולמרט עם פרסום דו"ח הביניים של וינוגרד. יכול להיות שהיה נגרם לה הפסד זמני אך כיום היתה ראשות הממשלה נופלת לידה כפרי בשל.

 

אהוד ברק היה גם הוא זוכה בהרבה נקודות לו מימש את התחייבותו לפרוש מן הממשלה עם פרסום דו"ח וינוגרד הסופי. סיכוייו לזכות בראשות הממשלה לאחר הבחירות הבאות היו גבוהים ביותר. כיום הם שואפים לאפס אלא אם יעשה מעשה אמיץ מיידי.

 

מדינאות ופוליטיקה ראוי שיתנהלו על פי עקרונות אתיקה, מוסר, הוגנות ואף חברות אנושית, כל זמן שהדבר אינו פוגע ביכולת התפקוד של הממשלה, כל זמן שהדבר אינו מביא לשיתוק מערכות ומסכן את ביטחונה וחוסנה. אני שמח שאולמרט משבח את יחסו החברי-המתחשב  של אהוד ברק, אך דומני כי שיקולים ממלכתיים עליונים מחייבים היום גישה אחרת.

 

מבחינה פורמלית ומהותית יש לנהוג בראש ממשלה ובשר כבכל עובד מדינה שנגדו נפתחת חקירה פלילית. אילו היתה נפתחת חקירה כלפי בוזגלו המיתולוגי או כהן או לוי, פלמוני או אלמוני, ממנכ"ל ומטה הרי חוק שרות המדינה – משמעת, וההנחיות שנתפרסמו לפיו קובע דברים ברורים:

 

התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה.

 

נציב שירות המדינה רשאי להשעות או להעביר לתפקיד אחר עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון. לגבי השעיה או העברה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית.

 

לגבי מטרות ההשעיה או ההעברה קובעות ההנחיות כי המטרות העיקריות בהשעיה או העברה בעקבות חקירה פלילית בעבירה שיש עמה לכאורה קלון, הן שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי ומניעת פגיעה במשמעת בשירות המדינה, או במערכת היחסים בעבודה, או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה, על ידי הרחקת מי שחשוד בעבירה כזו  ממקום עבודתו, כמו גם מניעת ביצוען של עבירות נוספות, כאשר העבירות בהן נחשד העובד קשורות לעבודתו. בין השיקולים הרלוונטיים קיימת גם מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על אמון הציבור בשירות המדינה ועל עובדים אחרים במקום העבודה, וכן מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על המוסר והמשמעת בעבודה, כתוצאה מנקיטה בהליכי השעיה או העברה, או לחלופין, כתוצאה מאי נקיטה בהליכים אלו

 

עוד נאמר בהנחיות כי בטרם הרחקת העובד משירות המדינה, בדרך של השעיה, תשקלנה החלופות הבאות: העברה זמנית של העובד לעבודה אחרת או למקום עבודה. יציאה לחופשה בתשלום או לחופשה ללא תשלום, בהסכמת העובד.

 

אין לי ספק שלפחות אחת החלופות המוצעות בהנחיות הללו תואמת למצב הנוכחי. ראש הממשלה נתון בשורה של חקירות לא קלות ובעת ובעונה אחת עליו לעסוק בענייני המדינה שאינם פשוטים – המצב הביטחוני, המשא ומתן המדיני והצורך בהכרעות דחופות בענייני המצב בעזה, האירועים בלבנון, הגרעין האירני ועוד. פרט לעצם היכולת להתמסר לתפקידו, האם ישוכנע הציבור שהכרעות כלשהן נתקבלו במנותק ממאבק ההישרדות הפוליטי והציבורי? והאם, כאשר הוא ממשיך לשבת על כס ראש הממשלה במלוא הכוח והסמכות ימצא בממשלה מי שיגיד לו כי החלטה זאת או אחרת נובעת ממניעים פוליטיים ולא מטעמים ממלכתיים? הרי כבר קראנו בדו"ח וינוגרד עד כמה נמנעו השרים מלהתנגד לעמדות ראש הממשלה, אף כי סברו שדרכו מוטעית?

 

אפשר להסכים אם העמדה שכל עוד לא הוגש כתב אישום אין אהוד אולמרט חייב להתפטר מראשות הממשלה. אך הוא חייב לצאת לחופשה או להשעות עצמו בנבצרות זמנית עד להחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום, שכן הערפול יכול להימשך חודשים.

 

ישנם החוששים כי צעד כזה יחזק את ממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני. אז מה? שיטרית או מופז עדיפים על פניה? ברור שלא. מפלגת קדימה רשאית לקבל החלטות פרסונליות לפי רצונה, אבל לא לעכב הליכים חיוניים בגלל חישובים אישיים. מפלגת העבודה חייבת לדרוש השעיה מיידית ואם וכאשר יוגש כתב אישום, רק אז לקבוע מועד מוסכם לבחירות חדשות תוך שנה מאותו מועד, על דעת המפלגות הגדולות בכנסת.