המפתחות בפנים: סעו לשלום, בלי אולמרט

 

המדינאות בגדלותה היא שילוב של חכמת העיתוי ואמנות האפשרי. מימושה הפוליטי מחייב לקשר בין שני האלמנטים ביותר מקורטוב של אומץ לב. בתולדות מדינת ישראל היו לנו מעט ראשי ממשלה ששילבו את כל שלוש התכונות – בן-גוריון, בגין, רבין. היו לנו כמה מנהיגים ששילבו שתיים מן השלוש ואחדים שניחנו באחת מהן. אלה שלא ניחנו אפילו באחת מאלה ניסו לחפות על כך בקשיות עורף שפרשנים נאיביים ראו בה, לתומם, אומץ לב.

 

בממשלת אולמרט הנוכחית יש מחסור חמור בכל שלוש התכונות, אך יש בה הרבה אטימות לב וקשיות עורף. מלחמת לבנון השנייה היתה דוגמא בולטת להיעדרן של התכונות הנדרשות. הבעיה הקשה של עם ישראל מאז ועד היום שגם האלטרנטיבות הריאליות חפות מן התכונות הללו. ציפי לבני, למשל. נראה כי היא מבינה את מגבלות הכוח ומסוגלת לפעול על פי מידת אמנות האפשרי. אך היא לוקה בחסר כשמגיעים לחכמת העיתוי ולכבל המחבר של אומץ הלב. אהוד ברק, לעומתה, ניחן בהרבה אומץ לב. גם הוא מבין באמנות האפשרי אך רחוק ת"ק על ת"ק מחכמת העיתוי. אולם, חיבור ארעי ביניהם, והדגש הוא על ארעי, יכול היה לחולל מפנה דרמטי. לצערי, החיבור הזה טרם התרחש.

 

השבוע החדש עומד עדיין בסימן סקנדל ופסטיבל. הוועידה העולמית שיזם הנשיא פרס תהיה מפגן זוהר חסר כל משמעות וחשיבות, משהו דומה לועידת שארם א-שייך שנערכה לכבוד פרס ערב הבחירות של 1996 אך לא עזרה לו לנצח את נתניהו. מבחינת מפגן אישים בינלאומי לא היה לנו אירוע כזה מרשים מאז הלוויית רבין. מכל הבחינות האחרות זה יהיה כינוס פחות חשוב מהרבה כנסים כלכליים או מדעיים שכן ברור לכל כי ישראל נמצאת בתקופת מעבר מדינית-פוליטית לא פשוטה. בסיומה תהיה לנו קרוב לוודאי ממשלה אחרת.

 

ציפי לבני, הזוכה לאמון ציבורי רחב בישראל ולשם טוב בזירה הבינלאומית, מתחרטת, אף כי לא תודה בכך, שלא הרימה את נס המרד נגד אולמרט עם פרסום דו"ח הביניים של וינוגרד. יכול להיות שהיה נגרם לה הפסד זמני אך כיום היתה ראשות הממשלה נופלת לידה כפרי בשל.

 

אהוד ברק היה גם הוא זוכה בהרבה נקודות לו מימש את התחייבותו לפרוש מן הממשלה עם פרסום דו"ח וינוגרד הסופי. סיכוייו לזכות בראשות הממשלה לאחר הבחירות הבאות היו גבוהים ביותר. כיום הם שואפים לאפס אלא אם יעשה מעשה אמיץ מיידי.

 

מדינאות ופוליטיקה ראוי שיתנהלו על פי עקרונות אתיקה, מוסר, הוגנות ואף חברות אנושית, כל זמן שהדבר אינו פוגע ביכולת התפקוד של הממשלה, כל זמן שהדבר אינו מביא לשיתוק מערכות ומסכן את ביטחונה וחוסנה. אני שמח שאולמרט משבח את יחסו החברי-המתחשב  של אהוד ברק, אך דומני כי שיקולים ממלכתיים עליונים מחייבים היום גישה אחרת.

 

מבחינה פורמלית ומהותית יש לנהוג בראש ממשלה ובשר כבכל עובד מדינה שנגדו נפתחת חקירה פלילית. אילו היתה נפתחת חקירה כלפי בוזגלו המיתולוגי או כהן או לוי, פלמוני או אלמוני, ממנכ"ל ומטה הרי חוק שרות המדינה – משמעת, וההנחיות שנתפרסמו לפיו קובע דברים ברורים:

 

התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה.

 

נציב שירות המדינה רשאי להשעות או להעביר לתפקיד אחר עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שהתחילה נגדו חקירה פלילית של המשטרה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון. לגבי השעיה או העברה בעקבות תחילתה של חקירה פלילית.

 

לגבי מטרות ההשעיה או ההעברה קובעות ההנחיות כי המטרות העיקריות בהשעיה או העברה בעקבות חקירה פלילית בעבירה שיש עמה לכאורה קלון, הן שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי ומניעת פגיעה במשמעת בשירות המדינה, או במערכת היחסים בעבודה, או בהתנהלות התקינה של העבודה בשירות המדינה, על ידי הרחקת מי שחשוד בעבירה כזו  ממקום עבודתו, כמו גם מניעת ביצוען של עבירות נוספות, כאשר העבירות בהן נחשד העובד קשורות לעבודתו. בין השיקולים הרלוונטיים קיימת גם מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על אמון הציבור בשירות המדינה ועל עובדים אחרים במקום העבודה, וכן מידת ההשפעה של הישארות העובד בתפקידו על המוסר והמשמעת בעבודה, כתוצאה מנקיטה בהליכי השעיה או העברה, או לחלופין, כתוצאה מאי נקיטה בהליכים אלו

 

עוד נאמר בהנחיות כי בטרם הרחקת העובד משירות המדינה, בדרך של השעיה, תשקלנה החלופות הבאות: העברה זמנית של העובד לעבודה אחרת או למקום עבודה. יציאה לחופשה בתשלום או לחופשה ללא תשלום, בהסכמת העובד.

 

אין לי ספק שלפחות אחת החלופות המוצעות בהנחיות הללו תואמת למצב הנוכחי. ראש הממשלה נתון בשורה של חקירות לא קלות ובעת ובעונה אחת עליו לעסוק בענייני המדינה שאינם פשוטים – המצב הביטחוני, המשא ומתן המדיני והצורך בהכרעות דחופות בענייני המצב בעזה, האירועים בלבנון, הגרעין האירני ועוד. פרט לעצם היכולת להתמסר לתפקידו, האם ישוכנע הציבור שהכרעות כלשהן נתקבלו במנותק ממאבק ההישרדות הפוליטי והציבורי? והאם, כאשר הוא ממשיך לשבת על כס ראש הממשלה במלוא הכוח והסמכות ימצא בממשלה מי שיגיד לו כי החלטה זאת או אחרת נובעת ממניעים פוליטיים ולא מטעמים ממלכתיים? הרי כבר קראנו בדו"ח וינוגרד עד כמה נמנעו השרים מלהתנגד לעמדות ראש הממשלה, אף כי סברו שדרכו מוטעית?

 

אפשר להסכים אם העמדה שכל עוד לא הוגש כתב אישום אין אהוד אולמרט חייב להתפטר מראשות הממשלה. אך הוא חייב לצאת לחופשה או להשעות עצמו בנבצרות זמנית עד להחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום, שכן הערפול יכול להימשך חודשים.

 

ישנם החוששים כי צעד כזה יחזק את ממלאת מקום ראש הממשלה, ציפי לבני. אז מה? שיטרית או מופז עדיפים על פניה? ברור שלא. מפלגת קדימה רשאית לקבל החלטות פרסונליות לפי רצונה, אבל לא לעכב הליכים חיוניים בגלל חישובים אישיים. מפלגת העבודה חייבת לדרוש השעיה מיידית ואם וכאשר יוגש כתב אישום, רק אז לקבוע מועד מוסכם לבחירות חדשות תוך שנה מאותו מועד, על דעת המפלגות הגדולות בכנסת.

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גולדלבט משה  On מאי 13, 2008 at 7:54 am

    ראשית החיבור בין ציפי ליבני לברק יכול להניב גם את "חוש העיתוי" של ברק בצירוף "אומץ הלב של ליבני" ככה זה שמזווגים זיווגים
    שנית בכל הכבוד יש הבדל ברור ומוחלט בין דרג פוליטי הנבחר על ידי העם ובין פקיד ממונה והאנלוגיה לכן ממש לא רלוונטית
    יש צורך לחשוב על איזון אחר בין השאיפה ממשל טהור לממשל נבחר ויעיל. לטעמי יש לקיים נגד ראש ממשלה נבחר כל מהלך חקירה יעיל שתכליתו למנוע היעלמות ראיות אבל להימנע ככול הניתן מהגשת כתב אישום במהלך תקופת כהונתו וכן
    מהשלמת מיצוי החקירה
    כמובן לכלל זה יש לקבוע חריגים מתאימים וראוי כי תוקדש לנושא מחשבה רצינית

  • דני בלוך  On מאי 13, 2008 at 8:13 am

    עם נבחר ציבור יש אף להחמיר מאשר עם פקיד ממונה שכן הוא צריך להוות גם סמל ודוגמא יותר מאשר פקיד בדרג כלשהו, עם כל הכבוד. כאשר מבקר המדינה ממליץ, המשטרה פותחת בחקירה פלילית, פרקליט המדינה ו/או היועץ המשפטי לממשלה בוחנים שיש ממש בנושא וזו לא סתם תלונה קנטרנית – איך ראש ממשלה, שר ביטחון, אוצר, פנים או אחר יכול לתפקד ביעילות ומתוך אמון? אפשר להוסיף עוד גורם אובייקטיבי כגון תובע מיוחד או שופט-חוקר שיבחן את הדברים אבל לנהוג כאילו כלום לא קרה?
    האבות המייסדים לא האמינו שדברים כאלה יקרו ולכן לא קבעו מסגרת משפטית לעניין. הגיע הזמן לקבעה ואולי קיום המסגרת ירתיע אישי ציבור מלמרוח חמאה על ראשם כאשר הם באים לשבת בבית זכוכית

  • SOMREI  On מאי 13, 2008 at 8:58 am

    נו בטח עו"ד מוישה, אחרי ששהבעת דעתך בפומביי על נשים, (בציניות אופיינית ללא מעט זכרים אתה לא היחיד כמובן), לא נשאר לך אלא ללגלג על ציפי ליבני, נו היא אשה, אלא מה?

    אז ציפי ליבני היא פקידה, נו, שוין.

  • גולדלבט משה  On מאי 13, 2008 at 10:07 am

    לא הבעתי דעה כלשהי על כישורי ציפי ליבני-אותה אני מאד מעריך ולא על נשים בכלל כפי שהכותב מרמז-חבל על הזמן
    כדאי לקרוא קצת יותר טוב

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 13, 2008 at 12:17 pm

    "
    שנית בכל הכבוד יש הבדל ברור ומוחלט בין דרג פוליטי הנבחר על ידי העם ובין פקיד ממונה
    "

    למי בדיוק התכוונת עו"ד מוישה כשכתבת "פקיד ממונה" ??????

  • גולדלבט משה  On מאי 13, 2008 at 3:28 pm

    שהנו בגדר דרג ממונה ולא דרג פוליטי נבחר-האבחנה די ברורה
    הבעיה היא כזו-נניח שהעם רוצה לבחור לתפקיד ראש הממשלה אדם שהורשע בקבלת שוחד-האם אפשר למנוע זאת ממנו? -אני מקצין את הדוגמה על מנת לחדד את הבעיה

  • דני בלוך  On מאי 13, 2008 at 4:02 pm

    לפי החוק מי שהושע בעבירת שוחד ונקבע קלון אינו יכול להיבחר לשבע שנים. בכל העולם הנאור אדם כזה לא יוכל להיבחר בין אם החוק קובע זאת פורמלית ובין אם לאו

  • גולדלבט משה  On מאי 13, 2008 at 5:17 pm

    אני מדבר על בעיה עקרונית ונכון ש שהדוגמה שבחרתי לא מוצלחת
    השאלה היא האם יש לציבור אפשרות פוליטית למחול על עברו של פוליטיקאי ולבחור בו כי הוא חושב שלמרות עברו הוא המתאים ביותר
    את החוק ניתן לשנות-הבעיה העקרונית תישאר

%d בלוגרים אהבו את זה: