צמצום מספר המפלגות- תנאי הכרחי להבראת החברה והמדינה

למן כינון הכנסת הראשונה ועד יומה הראשון של הכנסת ה-17, הנוכחית, מניתי 80 מפלגות שונות ומשונות שעברו את אחוז החסימה. לא כללתי במניין מפלגות שרק שינו את שמן, בבחינת משנה שם – משנה מזל, ולא מניתי סיעות שהתפצלו או התאחדו במהלך כהונתה של כנסת כלשהי ולא סיעות יחיד שנוצרו אף הן בכנסת זו או אחרת. מבין ה- 80 הללו 15 סיעות החזיקו מעמד רק קדנציה אחת, ועוד 10 – רק שתיים. בכנסת הנוכחית יש שתי מפלגות חדשות שלא היו קיימות בעבר – קדימה וגיל, ועוד ארבע סיעות שהן פרי תוצאות של מיזוגים או פיצולים במפלגות שכבר היו קיימות בכנסות קודמות – ישראל ביתנו, איחוד לאומי-מפד"ל, בל"ד ורע"ם-תע"ל. החיים המפלגתיים לנו תוססים ופעילים ואין כמעט כנסת אחת הדומה לקודמתה מבחינת מספר המפלגות ושמותיהן. בסיכום שלנו לא כללנו אותן מפלגות שלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה ולו גם פעם אחת.

 

נראה לי שהמפלגות בישראל שברו כל שיא רלוונטי בספר השיאים של גינס. בעולם הדמוקרטי רק, אולי, איטליה מתמודדת עמה על מדליית הזהב ובתחרות היסטורית מצטרפות למאבק גם הרפובליקה ה-3 וה – 4 של צרפת ורפובליקת ויימר של גרמניה. מה קרה להן – אנחנו יודעים ועדיין לא עשינו מאמץ אמין ללמוד מהניסיון המר ולהפיק לקחים מן ההיסטוריה.

 

אצל רשם המפלגות רשומות ביום שבו נכתבה רשימה זו, במחצית מאי 2008, 77 מפלגות. חלקן כבר מזמן אינן פעילות אך בפרפרזה על הפתגם הבריטי המפורסם –

Old soldiers never die, they just fade away,  

ניתן לומר כי בישראל מפלגות ותיקות לעולם אינן מתות, הן רק מתעמעמות לאיטן:

 

ר"צ ומפ"ם עדיין רשומות כמפלגות נפרדות, גם זכויות הגבר, עלה ירוק, מפלגתו של הרב בא-גד ופועלי אגודת ישראל טרם פורקו. מפלגת פנינה רוזנבלום – רשומה, ומנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, יד ימינה של יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, עדיין רשום כממלא מקומה של פנינה רוזנבלום. ארבע מפלגות חדשות נוספו באחרונה אצל הרשם והן: לח"ם – לוחמי חברה מאוחדים, אחיעזר – מפלגה דתית מסורתית חברתית, צדק חברתי – של גאידמק והתקווה – מפלגה ציונית לאומית של חברי הכנסת אפי איתם והרב יצחק לוי, ונראה שעד ערב הבחירות לכנסת ה – 18 עוד יתווספו לרשימה כהנה וכהנה.

 

מיום קיומו של רשם המפלגות התפרקו רשמית רק שתי מפלגות – מימ"ד – שלבשה צורה אחרת ונולדה מחדש ותל"ם-אמונה של הרב עזרן שהתפלג מש"ס. מפלגות מתות לכל דבר ועניין מוחזקות על המדף על כל צרה שלא תבוא וכאיום אפשרי על מפלגה שאם תדחק את אנשיה יש להם אופציה. כך, למשל, מפלגת גיל איחרה את המועד להרשמה ערב הבחירות האחרונות. למזלה היתה רשומה מפלגת גמלאים אחרת בפנקס המפלגות – בראשות נאווה ארד ומשה שרוני והם שאפשרו לרפי איתן ואנשיו להתמודד בבחירות. קדימה, בראשות אריאל שרון, כמעט ואיחרה את המועד להרשמה.

 

מדוע רב הפיצול המפלגתי בישראל?

 

יש כנראה משהו בגנטיקה שהבאנו מן השטייטעל המזרח האירופי, והדבקנו בו גם עולים מן המערב וממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. שיטת הבחירות הייחודית שלנו מעודדת פיצול וכל הניסיונות לצמצם את ריבוי המפלגות עלו בתוהו – לא העלאת אחוז החסימה ולא שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה. ככל שיגבילו אותן – כך תרבינה המפלגות וכך תפרוצנה אל מרחבי החלל הפוליטי שלנו רב הגלקסיות, כוכבי לכת, שבת, ירחים ושמשות.

 

בין חוקרי מדע המדינה יש ויכוח בשאלת הביצה והתרנגולת, מה קדם למה – שיטת בחירות למספר מפלגות או להיפך. אצלנו יש שילוב של השניים. השיטה היחסית היא תוצאה של הפיזור העולמי לפני קום המדינה וקיומו בארץ של ישוב קטן תחת שלטון זר. כל הנסיונות לשנות את השיטה נכשלו מאותו רגע שהכנסת הראשונה מעלה בבוחרים ולא כוננה חוקה למדינה. עניין שיטת הבחירות נותר לגחמתם של חברי הכנסת. הפקידו את החתולים על שמירת השמנת ועל חלוקתה – והתוצאות ברורות. כאשר מפא"י והעבודה היו המפלגה השולטת חששו במפלגות האחרות מימין ומשמאל כי שינוי השיטה יבטיח את שלטון מפא"י לנצח ולאחר המהפך של 1977 חששו בשמאל כי השיטה האזורית תבטיח לליכוד אריכות ימים בשלטון. על יציבות השלטון ועל המאבק בשחיתות לא חשבו שכן כל עוד היתה קיימת בכל כנסת מפלגה גדולה אחת בעל לפחות שליש ממספר הח"כים לא ניתן היה להפילה בהצבעת אי-אימון. הסיבות היחידות להקדמת בחירות היו יותר קשורות בבעיות הפנימיות של מפלגת השלטון. ראוי גם לציין שרוב הכנסות בימים ההם השלימו קדנציה מלאה.

 

חוסר היציבות החל כאשר שתי מפלגות גדולות – העבודה-מערך והליכוד קיבלו כל אחת 40 מנדטים לפחות ולמפלגות הקטנות ולח"כים הבודדים ניתן כוח מוגדל למקח וממכר, כלנתריזם וסחטנות. המפלגות הגדולות נאלצו לקנות שלטון בכסף או שווה כסף. מאז 1996 אף מפלגה לא קיבלה 40 מושבים או יותר ומאז 1999 לשתי המפלגות הגדולות, או בכנסת הנוכחית לשלוש, אין ביחד יותר מ- 60 מנדטים.

 

כאמור היו הרבה אינטרסנטים שלא רצו ואינם רוצים בשינוי השיטה מטעמי נוחות ואנוכיות. אבל היו הזדמנויות שבהן למפלגות התומכות בשינוי השיטה היה רוב בכנסת. בזמנים מסוימים למפא"י ולציונים הכלליים, שהגישו אף הצעת חוק משותפת בעניין, על-ידי חברי הכנסת אלמוגי ויוסף סרלין, בכיוון של השיטה הבריטית.  מאז איחודה מחדש של מפא"י עם רפ"י ואחדות העבודה למפלגת העבודה היא היתה מחויבת לשינוי השיטה בכיוון של שיטה מעורבת סקנדינבית שנוסחה על-ידי גד יעקבי. בכמה מקרים עברה ההצעה קריאה טרומי אך לא התקדמה הרבה מעבר לכך. השינוי היחיד שנתקבל ומאריך ימים הוא שינוי השיטה בבחירות לרשויות המקומיות. ברמה הארצית נחקק בתאונת עבודה חוק הבחירה הישירה לראש הממשלה. החוק החזיק מעמד שלוש מערכות בחירות ובוטל. הוא העביר לתוצאה הפוכה מזו שהתכוונו לה – פחות יציבות, יותר פיצול והגברת השחיתות.

 

בניתוח מעמיק של עמדות – היסטוריות ואקטואליות – וכושר הישרדות,  יש כיום בישראל 7 גושי מפלגות – ימין מיסודה של תנועת החרות, מרכז ליברלי – מיסודן של הציונים הכלליים, מרכז שמאל, מיסודה של מפא"י, השמאל מיסודה של מפ"ם, הגוש של הקומוניסטים והרשימות הערביות, הציונות הדתית, מיסוד המפד"ל, החרדים מיסודה של אגודת ישראל, והחרדים בני עדות המזרח – מיסודה של ש"ס. עתידה של ש"ס לוטה בערפל בתקופה פוסט עובדיה יוסף. סביר להניח שתתפוגג, תתפלג וחלקים ממנה ישתלבו בליכוד, אחרים בקדימה וחלק נוסף ביהדות התורה.

 

אימוץ שיטת בחירות מעורבת אזורית-יחסית תוביל את ישראל לארבע-חמש מפלגות ותאפשר חזרה לימים יותר יציבים. השיטה הדו-מפלגתית, האמריקאית או הבריטית, לא מתאימה לאופי של מדינת ישראל. שני יהודים לא יסתפקו בפחות משלוש מפלגות. אנו צריכים ללמוד מניסיונן של מדינות בסדר גודל אוכלוסין הדומה, פחות או יותר, לזה של שלנו.

 

בתחום הזה אין פתרונות פלא מהירים ואסור להעתיק אוטומטית שיטות ממדינות אחרות, במיוחד ממדינות גדולות ופדראליות כמו ארצות-הברית. כשאומצה הבחירה הישירה לראשות הממשלה היא נעשתה בדרך הנפלאה של חצי תה – חצי קפה. בארצות הברית השיטה מבוססת על מערכת שלימה – חוקה משוריינת, 50 מדינות, שני בתי קונגרס והפרדה חדה בין הרשות המחוקקת למבצעת.

 

הדבר היחיד המשותף כמעט לכל המדינות הדמוקרטיות, פרט לישראל, הוא קיומו במסגרת הרשות המחוקקת, של בית שני, בית עליון, סנאט או בית לורדים שבידו סמכויות המאפשרות דיון נוסף או מחודש בחקיקה ותקצוב. ישנו גורם – ראש הרשות המבצעת, נשיא או מונרך, שבידו סמכויות וטו ובקרה וישנו גורם ברשות השופטת המגן על החוקה, מפרש אותה ומגן על זכויות האדם והאזרח. אצלנו אין מסגרת נוספת ברשות המחוקקת, אין לאף גורם סמכות וטו. לכן, נכנס בית המשפט העליון בזהירות רבה ומילא חלק מן החלל הריק.

 

לא תושג יציבות פוליטית וחברתית במדינה אלא אם ייפתרו בעיות היסוד הללו – הגדרה ברורה של סמכויות הרשויות השונות, יצירת מסגרת לדיון נוסף ברשות המבצעת, קביעת גורם בעל סמכות וטו מעכב, קביעת חוק זכויות האדם והאזרח ורק בשלב האחרון קביעת סמכויותיו של בית המשפט העליון.

 

צמצום מספר המפלגות ומניעת פילוגים ופיצולים, לפחות אלה שנעשים על רקע אישי או תמורת תשלום נאות ובצע כסף, הם תנאי הכרחי להבראת החברה והמדינה. ימים יגידו מה יקדם למה – האם קודם יבוא שינוי שיטת הבחירות וצמצום מספר המפלגות או קודם יבוא השינוי החוקתי. נכון לומר שאף כי השינוי יתמהמה בוא יבוא. השאלה האם לא יגיע מאוחר מדי היא שאלה קיומית לא פחות משאלות ביטחוניות וכלכליות.

 

פורסם לראשונה באתר אופקים חדשים גיליון מס' 43

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אזרח.  On יוני 9, 2008 at 3:13 pm

    מפלגות,או 20 מפלגות.או,כמו שאמר בעל הון אחד:

    Permit me to issue and control the money of a nation, and I care not who makes its laws."

    Mayer amschel rothschild.

    בארה"ב יש שתי מפלגות מרכזיות גדולות,וההון שולט בשתיהן.והיציבות היחידה ,היא היציבות של זכות הקניין ושלטון ההון.

    בדיוק כפי שחזה אדם סמית.שטען:

    Civil government, so far as it is instituted for the security of property, is in reality instituted for the defense of the rich against the poor, or of those who have some property, against those who have none at all.

    ADAM SMITH

    http://plutocracy.com/

    Some Notes About Plutocracy.

    שים לב למשחהמילים במשפט.

    החברה צריכה לשאול את עצמה.שלטון העם,או שלטון ההון.שני הדברים אינם הולכים ביחד.כמו שהעיר השופט ברנדייס.

    We can either have democracy in this country, or we can have great wealth concentrated in the hands of few. BUT WE CAN'T HAVE BOTH."

    US Supreme Court Justice Louis Brandeis .

  • גולדבלט משה  On יוני 9, 2008 at 5:01 pm

    מאז ששמעתי לראשונה על מפלגות[בחירות 1965 ] שמעתי כי התרופה לכל החוליים היא שינוי שיטת הבחירות. חלפו 43 שנה והשיטה קיית להוציא את הניסוי של בחירה ישירה לראשות הממשלה שלא היה תאונה אלא המצאה מטופשת של פרופסור למשפטים.
    כשבגרתי למדתי שהרפובליקה השלישית של צרפת שהתאפיינה בשלטון בלתי יציב[שנה וחצי לממשלה נחשבה תקופה ארוכה מאד] החזיקה מעמד 70 שנה ולמעשה יותר מאחר ורק דה גול במצב משברי שם קץ להפקרות

    איני בטוח כי לדוגמא קואליציה של 70 חברי כנסת הנשענת על 4 מפלגות שכל אחת יכולה לגרום לה לאבד את הרוב יציבה יותר מקואליציה דומה בה יש 8 מפלגות שרובן אינן יכולות לשמוט את הרוב
    להבנתי יש לחזק את הממשל ב5 דרכים שאף אחת לא תזעזע את השיוטה
    א. להפלת ממשלה שזכתה לאמון-ידרש רוב של 70 חברי כנסת לפחות
    ב. תנאי נוסף אותם 70 חברי כנסת חייבים להמליץ על מועמד חילופי להרכבת הממשלה
    ג. הכנסת אינה מתפזרת לפני המועד החוקי
    ד. אין לנהל חקירת משטרה נגד ראש ממשלה מכהן
    ה. וועדות חקירה ממלכתיות ואחרות לא יהיו רשאיות לחוות דעה בדבר המשך כהונת ממשלה או ראש ממשלה

  • דני בלוך  On יוני 9, 2008 at 6:11 pm

    עניין 70 ח"כים הוא אפשרי. אך שום דבר לא יעזור אם יהיו רסיסי מפלגות,
    אשר להצעות האחרות שלך הן מסוכנות. אסור לנהל חקירת משטרה נגד ראש ממשלה מכהן? זה מרשם בדוק לסכנה פשיסטית והוא הדבר לועדות חקירה. אנחנו לא יכולים לתת לעברייינים חשודים לנהל את המדיהנה. נכון, לא בקלות צריכה להיפתח חקירה וזה המצב היום. צריך לדרוש יותר שקיפות בעת הבחירות – הצהרת הון גלויה ממועמדים לראשות הממשלה ושרים ואז ממילא יהיו פחות סיבות לפתוח בחקירות כי הגנבים לא יגישו מועמדות.

  • גולדבלט משה  On יוני 9, 2008 at 7:31 pm

    כל ראשי הממשלה מרבין ברק נתניהו שרון וכמובן אולמרט חייבים היו לפרוש מהרגע שנככנסו למדרגת חשוד-זה טירוף
    אני אכן חושב שראוי שאולמרט יפרוש לא בגלל החשדות -לא ברור לי אם בכלל יניבו משהו- אלא בגלל שהפכו אותו לחיה נרדפת שמסוגלת להרפתקאות מסוכנות בשלום ומלחמה בגלל צרכים אישיים. זהו הנזק האמיתי של חקירתו

  • דני בלוך  On יוני 9, 2008 at 7:43 pm

    אתה מנסה להביא את דברים עד אבסורדום. לגבי רבין בקדנציה השנייה לא היו חקירות. לגבי האחרים לא דין ענין אחד כדין חקירות סדרתיות ונושא הפרישה מגיע רק בשלב שבו מתברר כי יש ממש כלשהו בהאשמות. אז עדיף לשיטתך הפרידמנית שראשות הממשלה תיהפך לעיר מקלט לגנבים סדרתיים או עבריינים מסוג אחר? אולמרט, ממש חיה נרדפת מסכנה!אתה בגישתך מגיע לדברי שטות והבל נוראים.

  • דני בלוך  On יוני 9, 2008 at 7:45 pm

    נושא החקירות אינו שייך למאמר זה אז חבל על זמנך כי יותר לא אחזור עליו בהקשר זה

  • גולדלבט משה  On יוני 9, 2008 at 8:41 pm

    או שהמשטר בישראל יהפוך למשטר יציב שמסוגל לשלוט או שאנחינו ניזקק למשטר סמכותי הרבה יותר שיבין כי המדינה הזאת שנמצאת במאבק קיומי לא יכולה לחהרשות לעצמה את ההתץנהלות הזו.
    ובאשר לפרידמן-כן אני עדיין מאד מעריך אותו כמו רוב הציבור אבל זה באמת נושא אחר לחלוטין
    לכן גם לא נגעתי בנושאים נוספים שמערערים באופן שיטתי את סמכויות הממשל

  • דני בלוך  On יוני 10, 2008 at 8:33 am

    את יסודות המשטר זה פרידמן וחסידיו

%d בלוגרים אהבו את זה: