נפלאות רונית תירוש

לאחר פרשת ה"חרא" מיסודה של רונית תירוש, נזכרתי בכמה בלוגים שפירסמתי כאן על הגברת הנכבדה הנ"ל. להלן חזרה על עיקרי הדברים. לא שיניתי:

 

לילה טוב רונית תירוש

ראיתי אתמול בטלוויזיה את חברת הכנסת רונית תירוש מקדימה, מנכ"לית משרד החינוך תחת לימור ליבנת, יוצאת חוצץ נגד שרת החינוך, יולי תמיר, בעניין החזרת ה"קו הירוק" לתכנית הלימודים ולמפות. אינני נכנס לוויכוח אם ה"קו" היה בספרים או לא. אני רק מתייחס לצדקנות הזועקת של תירוש נגד "יולי תמיר השמאלנית הקיצונית". רונית תירוש דיברה כאחת מקיצוניות הליכוד או ישראל ביתנו. היא, כנראה, כמיטב המסורת הפוליטית שלה רואה את ספינת קדימה הטובעת ובודקת היכן פתח המילוט של העכברים ועל כן היא יוצאת בשצף קצף נגד יולי השמאלנית, רחמנא ליצלן.

אלא שהיא שכחה מה היא עשתה כשהיתה מנכ"לית משרד החינוך, משרתת פוליטית של גבירתה השרה לימור ליבנת. לדוגמא: בימי כהונתן יצאה מטעם משרד החינוך החוברת "מאה מושגים בציונות" חוברת ימנית-קיצונית עם השמטות וסילופים מזעזעים גם במושגים ביהדות ובציונות, בתולדות ההתיישבות והמדינה. כדאי שרונית תירוש תזכור כי מי שיושב בבית זכוכית אל ימרח את ראשו בחמאה.

פורסם ב 5 בדצמבר 2006 22:59 במדור הערות בשולי החדשות | 1 תגובות

אש'א  [אתר]  בתאריך 12/5/2006 11:15:15 PM

צודק לחלוטין.

היא נשמעה היום אצל רזי ממש כמו לימור לבנת  ביום ימני ומתלהם במיוחד. דקלמה מנטרות ליכודנקיות כאילו אין מחר. אין גבול

 

המנכ"לית הבכיינית

כדאי לקרוא את הראיון שערכו עינת פישביין ומיכל גרייבסקי עם המנכ"לית הפורשת/ מודחת של משרד החינוך והתרבות, רונית תירוש, במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות" כדי להבין מדוע רמת החינוך שלנו כה התדרדרה בשנות כהונתן של לימור ליבנת ורונית תירוש בהנהגת מערכת החינוך. מאז קמה מדינת ישראל זכינו לשרי חינוך ומנכ"לי המשרד שרובם ככולם היו בעלי רמה אישית גבוהה ונאמנות לערכים ועקרונות. רוב השרים וכמעט כל המנכ"לים העמידו את החינוך בראש סולם העדיפויות שלהם ובעת התנגשות בין צורכי מערכת החינוך החיוניים לעתיד הקריירה הפוליטית שלהם נהגו להעדיף את אינטרס החינוך. המצב השתנה בימי לימור ליבנת ורונית תירוש. אינני עוסק כאן בלימור ליבנת. היא תעמוד למבחן הבוחר בליכוד ויש סיכוי גדול שאחרי הבחירות לא נראה אותה יותר במשרד החינוך.

רונית תירוש, לפי ראיון זה והופעות אחרות, היא אופורטוניסטית מובהקת. אין לה ערכים רעיוניים או פוליטיים. היא לא זוכרת בעד מיי הצביעה בבחירות האחרונות. נו, עוד לא פגשתי ישראלי שאינו חולה קשה בדימנתיה או אלצהיימר שאינו זוכר בעד מי הצביע בבחירות האחרונות, אלא אם כן הוא מסתיר את הצבעתו מבושה או חושש פן יבולע לו.

 

עכשיו מגלה לנו המנכ"לית לשעבר כי התנגדה לוועדת דוברת ולדו"ח דברת, כי "מודרה" במשרד מעניינים שונים וכי תחום התרבות הוצא ממנה ונמסר  מעשית לעוזר השרה. קשקוש מוחלט. למנכ"ל משרד יש סמכויות סטטוטוריות שלא ניתן לקחת ממנו אלא בדרכים משפטיות גלויות ומפורסמות. אז שלא תספר לנו מעשיות. וכאשר היא נשאלת – מדוע לא התפטרה – אין לה תשובה ממשית. אני מקווה שאריק שרון יבין שרונית תירוש אינה מוסיפה דבר לרשימת המועמדים של "קדימה" וישבצה במיקום מרוחק ללא הבטחה, חלילה, לתפקיד שר או סגן שר.

 לא נותר לי אלא לחזור ולקרוא שלוש רשימות שכתבתי על המנכ"לית המייבבת ולהיווכח עד כמה הערכותי היו כה קרובות למציאות ותואמות מה שרונית תירוש מעידה בעצמה בראיון ב"ידיעות אחרונות".

להלן תמצית הרשימות:

דמעות התנין של רונית תירוש

שוב בכתה רונית תירוש, המנכ"לית הפורשת של משרד החינוך ואחת ה"כוכבות" של רשימת "קדימה – אריק שרון". אני הפסקתי להתרשם מדמעות התנין שלה. היא קרייריסטיתאופורטוניסטית, ללא כל חוט שדרה אידיאי. אלמלא הוקמה "קדימה" ופנתה אליה כדי לנגוס בכוחה הפוליטי של לימור ליבנת, היא היתה נאבקת, נשארת בתפקידה ואוחזת בקרנות המזבח.

להזכירכם, הצגות הבכי של רונית תירוש הן אחד מכלי הניהול והפרסום שלה. כפי שכתבתי בשתי רשימות באתר זה בחודש מאי 2005.

להלן כמה קטעים מן המאמרים:

התפטרי, רונית תירוש, ויפה שעה אחת קודם

התנהגותה העצבנית של רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, גם בוועדת החינוך של הכנסת וגם בראיון עם שלי יחימוביץ' מוכיח כי היא אינה שלמה עם המהלכים שנכפו עליה על-ידי שרת החינוך ושר האוצר. היא אינה שלימה עם הרפורמה של דברת כמקשה אחת. היא אינה שלימה עם דרך הפיטורים המבזה של אלפי מורים, דרך שפגעה לתקופה ממושכת במערכת החינוך כולה והיא אינה שלימה עם כך שנאלצה לשקר קבל עם וועדה.

מה עושה אדם הגון במצב כזה? קם ומתפטר! היא לא תרעב ללחם אם תפרוש. אז מדוע היא נשארת ורק מעמיקה את הביקורת המוצדקת כלפיה?"

 תבכי, רונית תירוש ותתפטרי

נדרשתי לכמה ימים כדי להתאושש מהטראומה של מנכ"לית בוכה, קבל עם, ועדת החינוך ומצלמות הטלוויזיה. ובכל זאת לא נרגעתי: על מה בכתה המנכ"לית? על זה שלא דיברו אליה בנימוס? נו! ככה מדברים בכנסת.

 

 

על מה לא בכתה המנכ"לית? לא על הידרדרות מערכת החינוך בתקופתה ובתקופת השרה שלהלימור ליבנת – עשרים שנה אחורה. היא לא בכתה על שבימיהן הפך משרד החינוך לאסקופה נדרסת של

משרד האוצר שמפטר אלפי מורים סתם ככה מבלי לתת להם תנאי פרישה מרצון שניתנו לעובדי מדינה רבים ואשר מדרדר את מערכת החינוך מאחד המקומות הראשונים בהשוואה בין-לאומית לאחד המקומות הנמוכים בין המדינות המפותחות.

נזדמן לי להכיר כמעט את כל שרי החינוך במדינת ישראל ואת רוב מנהלי המשרד. איש מהם לא היה מסכים לביזוי כזה של מורים ולהפחתה כה רצינית ביכולת התפקוד של מערכת החינוך. הם כבר היו מחוללים סערה רבתי, משבר קואליציוני או מתפטרים בקול רעש גדול. אך רונית תירוש – לא.

 פורסם בתאריך 12/10/2005 12:39:16 PM

תגובות:

משרד החינוך הפך בימיהן של לבנת ותירוש למקום שלא מייצג את המורים אלא מייצג את הכוחנות של זו שבמיוחד הועפה מבתי הספר בילדותה וחיפשה בבגרותה להחזיר מלחמה שערה ולשים לב- על כל תעופה שעפה מבית ספר בילדותה היא "העיפה" מורים כי הזדמן לה הכוח בידיים, הכל בשביל זיכרונות ילדותה העולבים
———————

הגברת תירוש עם המראה שלה, ההופעה שלה בצילומי העיתון, מחפשת היום בקדימה את הזווית המתאימה והמחמיאה לצילום תווי פניה המסוקסים עם עיניה הכחולות הבוכיות
הכל שאלה של זווית והעיקר שיש כתבה בעיתון.
———————-

תירוש נשענת על מזלה הטוב ששיחק לה עם לבנת כשמצאה את עצמה פתאום מנכלית נחשבת והיתה הפודל של לבנת, לא ברור מדוע היא מצטרפת לקדימה, ונניח שלבנת מבחינתה היא בלתי נסבלת הרי ברור לחלוטין מדוע היא עוזבת – זאת קריירה פוליטיקה זאת קריירה, כל מה שיקרה אחריה במשרד החינוך מעניין אותה כמו שחתול מתעניין במים.

—————-

כך רואים מרבית הפוליטיקאים את הג'ובים שהם מקבלים, להוציא אלה שהערכים עדיין נר לרגליהם והם הולכים ופוחתים.
—————

לבנת ותירוש הרסו את משרד החינוך, פגעו קשות ואנושות בתדמית המורה בישראל
יצרו מתחים אדירים במסדרונות בתי הספר השנה גרמו למורים לחיות בפחד נוראי, לבכות ולרעוד.
————–

אם היא היתה שם ושתקה ולא קיבלה את דו"ח דוברת אסור לה להיות פוליטיקאית יותר באף מפלגה אחרת, אסור לה.

 

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • יוסי  ביום יולי 12, 2008 בשעה 9:52 am

    לא שאני בא להגן כאן על מישהו, אבל:

    1. מה זאת אומרת "החרא מיסודה של רונית תירוש"?
    הרי שרת החינוך התנצלה. על מה היא התנצלה?

    2. אתה חוזר כל הזמן ומדגיש את הבכיינות של רונית תירוש. כמדומני שזה מדיף ניחוח שוביניסטי – במיוחד כשאתה טוען ש"הצגות הבכי של רונית תירוש הן אחד מכלי הניהול והפרסום שלה".

  • ירושלמי פולש  ביום יולי 12, 2008 בשעה 10:03 am

    את השיטה של ההזבלה של החברה הישראלית בחינוך ובכלל, לא היא המציאה.
    גם במשרד החינוך היא עשתה את רצון גבירתה, והיא לא יוצאת דופן בפוליטיקה.
    להבליט אותה ואת ההצגות שלה (כמו שהבליטו את טרטמן בשעתה ולא את המסוכנים באמת במפלגתה) זה מסיח את הדעת, וכן, זה קצת באמת מריח שוביניזם.

  • דני בלוך  ביום יולי 12, 2008 בשעה 10:51 am

    הרי איש לא שמע מה אמרה יולי תמיר אלמלא רונית תירוש עשתה את ההצגה הדגולה. לטעמי, יולי תמיר לא היתה צריכה להתנצל. באשר לריח של שוביניזם – הבעייה היא באפם של המריחים. ואם היתה רונית תירוש ממין זכר באותה התנהגות – הייתי מבקרה באותה מידה בדיוק. ההתבכיינות היא דרך פעולתה, עובדה!

  • חנה בית הלחמי  ביום יולי 12, 2008 בשעה 1:21 pm

    המניפולציה המלוכלכת שעשתה תירוש לתמיר ב"פרשת החרא", נאלחת בעיני כמו הגברת עצמה. היא ופטרוניתה הרסו מעט חלקות טובות שנותרו במערכת החינוך, קיצוצים לא נחוצים, העברת תקציבים ממקצועות יסוד ותכניות מיוחדות לשטיפת מח רעיונית-לאומית-דמגוגית, שניסו להטמיע במערכת החינוך כחלופה לחינוך לערכים, וכיו"ב. הצדקנות של מי שדירדרה את המערכת החינוך לתהומות אלימות (ולא רק מילולית) שלא ידענו כמותן, זועקת לשמים. אולם חמור מכך – הטרמפ שתפסה על זה התקשורת והפח שנפל בו הציבור. הציבור מטומטם, את זה הבנתי גם כשקראתי בזמנו (בנימה ביקורתית) את הספר "חכמת ההמונים". זו הסיבה שבחרתי להעמיק בייעוץ אסטרטגי – על מנת לנסות לפחות לשדלו לכיוונים טובים יותר.
    למען הסר ספק – אני לא מחסידיה של יולי תמיר, ואף להיפך. אין כאן הגנה על מי שאני תמוכת בה (כי אני לא*, אלא קריאת מצב.

  • יובל המנוול  ביום יולי 12, 2008 בשעה 1:28 pm

    חרא עליהן שישרפו

    דברי הוצאו מהקשרם

  • ---  ביום יולי 13, 2008 בשעה 1:46 pm

    הגברת יולי תמיר היתה תמיד חסידת התקשורת ואהודה על השמאל לעומת לבנת ורעותה.
    ליולי תמיר אין שפנים בכובע ואין שום בשורות חדשות, אבל היא גברת עם ביצים גדולות אף יותר מלבנת שידעה לשנוא את המורים ולא היתה מעולם שייכת למערכת החינוך לא בגופה ולא בנפשה.

    לגבי הקללות של תמיר, זה לא מכובד. נקודה.

    לגבי לבנת החבלה היא הרסה כל מה שזז ותירוש גם
    והיו הכי לא מתאימות לתפקיד הכל כך נורא הזה ששום שר עד היום לא הצליח בו. גם לא שריד.

    אין מה לפרגן לתמיר, אבל היא בהחלט אשת מקצוע טובה ושייכת לחינוך הרבה הרבה יותר מלבנת ותירשוש.

  • סתיו  ביום יולי 18, 2008 בשעה 9:47 am

    מה דעתך?

    http://www.blacklabor.org/?tag=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9

    העימות המר בין חברת הכנסת רונית תירוש והשרה יולי תמיר, אינו נובע מאי הסכמה אידיאולוגי. אלא מעובדה מאוד פשוטה, יולי “גנבה” ושיפצה את הרפורמה עליה רונית תירוש ירקה דם. וכעת היא זוכה לציון גבוה, ומחייכת אל המצלמות בנועם הליכות. את העובדה הזו חיזקה השרה בדיון בועדה, בציינה כי דברת תומך בתוכנית האופק החדש ואף לוקח חלק בתהליך ההטמעה בשטח

    בנוגע לויכוח בין רונית תירוש ויולי תמיר, תמיר הודתה שדוברת עובד איתה והוא עושה כמיטב יכולתו לשכנע את בתי הספר שתוכנית האופק החדש טובה לחינוך (מאוד מפתיע)

    חתול נוסף שיצא מהשק היה נושא התארים, תמיר הדגישה שלאחר הרפורמה מורים ללא תואר אקדמי לא ילמדו בבתי הספר.

    המורות ביקשו הצהרה מפורשת מהשרה – לדיון פתוח וכניסה מרצון לרפורמה

    (כפי שהיא עצמה הצהירה בתחילת הדיון – היא לא סיפקה את הסחורה !

  • סתיו  ביום יולי 18, 2008 בשעה 9:48 am

    מה דעתך?

    http://www.blacklabor.org/?tag=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9

    העימות המר בין חברת הכנסת רונית תירוש והשרה יולי תמיר, אינו נובע מאי הסכמה אידיאולוגי. אלא מעובדה מאוד פשוטה, יולי “גנבה” ושיפצה את הרפורמה עליה רונית תירוש ירקה דם. וכעת היא זוכה לציון גבוה, ומחייכת אל המצלמות בנועם הליכות. את העובדה הזו חיזקה השרה בדיון בועדה, בציינה כי דברת תומך בתוכנית האופק החדש ואף לוקח חלק בתהליך ההטמעה בשטח

    בנוגע לויכוח בין רונית תירוש ויולי תמיר, תמיר הודתה שדוברת עובד איתה והוא עושה כמיטב יכולתו לשכנע את בתי הספר שתוכנית האופק החדש טובה לחינוך (מאוד מפתיע)

    חתול נוסף שיצא מהשק היה נושא התארים, תמיר הדגישה שלאחר הרפורמה מורים ללא תואר אקדמי לא ילמדו בבתי הספר.

    המורות ביקשו הצהרה מפורשת מהשרה – לדיון פתוח וכניסה מרצון לרפורמה

    (כפי שהיא עצמה הצהירה בתחילת הדיון – היא לא סיפקה את הסחורה !

  • דני בלוך  ביום יולי 18, 2008 בשעה 4:17 pm

    הוויכוח בין השתיים איננו על רפורמת דברת אלא המצב בו היה משרד החינוך בתום תקופת לבנת-תירוש לפני שהוחל בדיון על הרפורמה. אני כשלעצמי שולל את רפורמת דברת ואת ביטויה החלקי ב"אופק חדש". לדעתי בעת הנוכחית צריך לנקוט שלושה צעדים בלבד: 1. העלאת שכר הבסיס של המורים והשכר הריאלי לשעת עבודה. 2.צמצום דרסטי של מספר התלמידים בכיתה. אחרי זה אפשר לדון בשאר העניינים. אני נגד הרחבת סמכויות המנהלים ברמת הניהול הנוכחי. כל מה שיקרה הוא יצירת קליקות בבתי הספר של חביבי המנהל/ת ומתנגדיה.

  • סתיו  ביום אוגוסט 8, 2008 בשעה 8:21 am

    שלום
    בין אם כבודו שולל את דוח דוברת ו/או את חלקיו ב"אופק חדש"הרי הדוח עצמו ודוברת עצמו שניהם מופעלים ברפורמה של תמיד,ויצתירה מזו היא מאיימת לפטר מורים וותקים שאין להם תואר ראש/ון ולעיתים עולים פי כמה וכמה על מורים עם תואר ראשון, היא העלתה על הג'נדה שלה צמצום פערים- אך בפועל מעמיקה את הפערים בין ערבים ליהודים,היא מגלה טפח ומכסב שלוש מהם
    תירוש הביאה חמדינת ישראל היא השיקוף במבחני מיצב אחת לשנה ונכנסה למשפחת העמים המודדת את מוריה ותלמידיה ותמיר הורידה את מבחני המיצב החיצוניים ל-אחת לשנתיים שלוש כדי לא להימדד את יתר המדינות,תירוש הקימה את רמ"ה-יחידת הערכה שתירוש עושה בה שימוש לצרכיה הפוליטיים
    תירוש הקפידה לגייס תורמים כדי לתת לתלמידים מהשכבות החלשות מחשבים+תוכנות+הדרכה-ותמיר שוכחת אותם בקטנה, תמיר הכניסה לתוכנית הלימודים במינימום האפשרי נושאים מהתרבות הערבית,אך מחסירה מהם ידע רלוונטי של שיטות הוראה, של חוקי המידנה, בימי תמיר מותר להרביץ לתלמידים -אצל תירוש כל מורה כזה היה עומד לדין,אצל תמיר מותר לסלק תלמידים לרחוב,תירוש סיקלה זו בתקנה שתמיר לא מקיימת אותה ועוברת על החוק-ועל כן חייבת לעמוד לדין על הפשע הזה
    כל טוב
    סתיו ב

  • ניפגע תירוש  ביום דצמבר 19, 2008 בשעה 12:46 pm

    מקווה שלא ניראה יותר את רונית תירוש בכנסת ישראל . זה עושה לי רע מאוד

%d בלוגרים אהבו את זה: