דברו אלינו אמת

הוויכוח על המחיר ששולם בעסקה עם החיזבאללה הוא לגיטימי. הבעיה היא שלא אומרים לנו אמת במועד כדי שנוכל לשקול ולאזן בין השכל לרגש. ברור היום שמערכת הביטחון ידעה כמה שעות לאחר החטיפה שאלדד רגב ואהוד גולדווסר אינם בין החיים וזאת לאחר מרדף שבו נהרגו כמה מחילינו. האם ידעה זאת הממשלה כאשר החליטה על המלחמה? ומתום המלחמה ועד עכשיו נוהלה מערכה שהיו בה אלמנטים של הסתרת האמת מן המשפחות ומן הציבור הרחב. הוא הדין בפרשת רון ארד. האם יש מישהו במערכת הביטחון שחושב שרון ארד חי? שיקום ויאמר על בסיס אילו עובדות הוא קובע זאת.

במצב שנוצר עתה אי אפשר היה שלא לבצע את העסקה. אבל אילו ידענו את כל האמת, האם היינו צריכים להגיע למצב הנוכחי? ואולי מנהיגות אמיצה ואמינה היתה צריכה לומר מראש: אין עסקה אם אין מידע ברור על גורל החטופים!

לעומת זאת, לגבי גלעד שליט יש מידע ברור ועלינו לעשות כל מאמץ לשחררו ומהר. ידוע כי עיסקה כבר עמדה לצאת לפועל אלא שהעיכוב היה באשמת ישראל. האם נמתין עד שגלעד שליט ייעלם כרון ארד, חלילה? ובל מקרה, מאחר שברור לנו כי לחזבאללה רק גופות, היינו צריכים להקדים ולעסוק בגלעד שליט ורק אחרי החזרתו לדון עם החזבאללה. עכשיו החמאס רק יעלה את רף המחיר, ואין לנו אלא להאשים את הנהגתנו בלבד. לעתיד עלינו לדרוש מן ההנהגה האזרחית והבטחונית – אמרו לנו ולמשפחות רק אמת ובזמן אמת, גם אם היא מכאיבה!

מודעות פרסומת
סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • אית"ן  ביום יולי 17, 2008 בשעה 4:38 pm

    לויקיפדיה הפתרונים:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F_(2006)
    בספרו "נקודת האל-חזור" טוען העיתונאי והחוקר רונן ברגמן כי על-פי בדיקת חיל הרפואה, "אחד החטופים אינו בין החיים. החטוף השני פצוע קשה, לפחות, ולא היה לו סיכוי לשרוד ללא טיפול רפואי מיידי" (עמ' 515). על-פי ברגמן, ממצאים אלה הובאו לידיעת ראש הממשלה רק חודש לאחר החטיפה (עמ' 516). לעומתו טוענים עפר שלח ויואב לימור, בספרם "שבויים בלבנון", כי על אף שהדו"ח נמסר רק לאחר המלחמה, הרי ש"ההערכה שאכן רגב וגולדווסר נפגעו קשה במהלך האירוע עצמו הייתה ידועה למערכת הביטחון ולראש הממשלה כבר בימים הראשונים של המלחמה." (עמ' 33)

  • יוסי  ביום יולי 17, 2008 בשעה 5:03 pm

    אתה אומר: "עכשיו החמאס רק יעלה את רף המחיר"

    האמירה הזו – נכונה או לא – מקוממת ומפגינה חולשה, שלא לומר תבוסתנות.
    מי שצריך להעלות כאן את רף המחיר אלה הם אנחנו.
    כאשר אסמעיל הנייה או מחמוד א-זהאר – שהם הריבונים בשטח – מדברים על דרישה שנמלא תנאים כאלה או אחרים במו"מ, סימן הוא מבחינתנו שיש להם שליטה כלשהי בחוטפים או לפחות קשר עמהם.
    את גלעד שליט יש לדרוש מידם של הנייה וא-זהאר – תוך הפעלת לחץ בלתי פוסק, ואם צריך גם לחץ אלים גובר והולך.
    כי סמיר קונטאר הוא פרחח קטן לעומת רבי המחבלים שהחמאס דורש – הן בכמות והן באיכות.
    המשימה להחזיר את שליט היא בליבת התפקיד של ברק, ועליו – קודם כל עליו – להבהיר להנייה שחטיפות אינן משתלמות.

  • ערדי  ביום יולי 17, 2008 בשעה 5:11 pm

    אמרו זאת מזמן וכזכור לך גם החלו מהלך של הכרזה עליהם כחללי צה"ל לקראת סוף המו"מ.

    לא ברורה לי הבקורת על "ההנהגה האזרחית והבטחונית". ידוע שחלק גדול ממנה התנגד לעסקה והם גם אמרו את זה – ככל שיכלו מבלי שידידיך במדיה יעלו אותם על המוקד, כנהוג לעשות למי שמדבר מחוץ לקוים שאתם מרשים (ראה בוגי יעלון, לדוגמה). מי שיצר את הרושם שהחטופים חיים היא התקשורת, בכותרות ציניות כמו "להשיב את הבנים" או "קרנית מחכה לחבק את אודי" – כשהיא יודעת היטב שהבנים לא ישובו לעולם ואף אחד לא יחבק אותם – אבל שבויים מוכרים יותר עתונים מחללים.

    אם בזמן כזה, כשהתקשורת חוצה כל גבול של ציניות ואכזריות, אין אפילו לעתונאי ותיק כמוך מילה של ביקורת, כנראה שבאמת אין לנו תקווה.

  • דני בלוך  ביום יולי 17, 2008 בשעה 6:05 pm

    התקשורת לא מנהלת את המדינה , למרות מה שאתה חושב. הממשלה צריכה להודיע ולהנחות.
    וליוסי – הפעם אתה כותב דברי הבל. לא קראת או לא הבנת מה שכתבתי. אתה רוצה לשחק בחייו של גלעד שליט?

  • יוסי  ביום יולי 17, 2008 בשעה 7:01 pm

    קראתי והבנתי טוב מאד, ואני חלילה לא רוצה לשחק בחייו של גלעד שליט.
    אבל אם זכור לך, שאפילו אביו התנגד לפתיחת המעברים והסביר זאת שבכך המדינה מאבדת מנופי לחץ על החמאס. ראיתי אותו אישית אומר זאת בטלוויזיה.
    אז הנה גם אביו מדבר על הפעלת לחץ שהוא מחוץ למשא ומתן נטו.
    ואתה בוודאי לא תחשוד שאביו של גלעד שליט רוצה לשחק בחייו של גלעד.

  • דני בלוך  ביום יולי 17, 2008 בשעה 7:04 pm

    מעולם לא התכוונתי שצריך מיד להיכנע לכל דרישה שהיא אבל ברור שתמורת גלעד נצטרך לשחרר אסירים כבדים והוויכוח הוא רק על הכמות

  • יוסי  ביום יולי 17, 2008 בשעה 7:38 pm

    אגב, הרגע אמר שמעון שיפר בערוץ 10 שאביו של גלעד שליט בא בטענה אל מערכת הביטחון על שהיא לא מפעילה מצור על הרצועה, ומאפשרת הכנסת כבשים עגלים ושאר סחורות.
    ובהקשר זה, לפני כשבוע אישרו להכניס לעזה כמות של מלט. תהרוג אותי אם אני מבין את הראש הזה. וכי מי ימנע מהחמאס לבנות עם המלט הזה ביצורים?

  • דני בלוך  ביום יולי 17, 2008 בשעה 10:48 pm

    ואנחנו נוהגים לקיים הסכמים.

%d בלוגרים אהבו את זה: