אהוד ברוג נגד ציפורה ליבני

בימים האחרונים חולה אהוד ברק, ברוג לשעבר, במחלת הפטפטת. אם זו התוצאה של מינוי שלום קיטל ליועצו האסטרטגי כי אז כדאי כבר לוותר על המינוי. ואם עשה זאת ברק בניגוד, או בלא ידיעתו, של קיטל, כי אז כדאי למנהל לשעבר של חברת החדשות של ערוץ 2 שלא לפרוק את הציוד שלו במשרדי ברק.

 

מבלי להיכנס למהות טיעוניו של ברק כנגד ליבני הרי הסגנון אינו ראוי. מדוע לקרוא לה בשמה המופיע בתעודת הלידה שלה אם היא אינה משתמשת בו? הצורה המזלזלת פוגעת רק בו ולא בה. ובכלל, כל טירון פוליטי צריך להבין שתפארתו לא תהיה בדרך ההתערבות הבוטה והגסה בעניינים הפנימיים של מפלגה אחרת. התקפתו, בסגנונה במיוחד, רק תעזור לליבני ולא למופז, בניגוד להשקפתו של ברק המעדיף ניצחון של מופז.

 

גם אם ברק סבור שמופז יביא לצמצום כוחה של קדימה בבחירות, הרי זו טעות לפעול נגד מועמד כלשהו שכן הדבר יכול לפעול כבומרנג נגד ברק. ייתכן שהוא צודק בעניין מופז אבל שלא יתפלא אם החלשות קדימה תחזק את הליכוד ולא את העבודה. נתניהו יהיה מרכיב הממשלה הבאה ואם לקדימה יהיו יותר מנדטים מן העבודה הרי מופז יתבע לעצמו ובצדק את תיק הביטחון. ואם ליבני תנצח ייתכן ויצטרך לעבוד תחתה כאשר היא עומדת בראשות הממשלה.

 

אגב, הפרשנות של רביב דרוקר אמש בערוץ 10 כאילו המריבה תישכח אם מופז ינצח וליבני תפרוש מקדימה ותרצה לשריין לה מקום שני ברשימתו של ברק היא מופרכת למדי. אם כבר היא תפרוש עם מספר מספיק של חברי קדימה ותציע לברק שיצטרף אליה במקום השני.

 

דומני כי הציבור אינו מתרשם כל כך מן הטיעון נגד חוסר ניסיונה של ציפי ליבני בענייני ביטחון או בחוסר יכולתה לקבל במהירות החלטות בשעה שלוש בלילה. וברק, כראש ממשלה, קיבל החלטות נכונות במהירות רבה, כמו היציאה החפוזה מלבנון, למשל? או הביקורת שלו על החלטת מועצת הביטחון 1701. וכי החלטתו שלא להמשיך את ביצוע הסכם וואי עם הפלסטינים היתה מוצלחת יותר?

 

ובינתיים גומלים לו בקדימה במחזור הסיפור שברק רצה להצטרף לקדימה עוד בימי שרון, כי הציע עצמו לאולמרט כשר ביטחון לאחר הבחירות, כאשר הבטיח לפרוש עם 6 חברים מן העבודה ( ביניהם, כנראה, התכוון לפואד, הרצוג, שמחון, מתן וילנאי, דני יתום ואחרים, קרוב לוודאי בלי לשאול להסכמתם). וכי הופיע במטה קדימה לאחר ניצחונו של אולמרט אך נמוג משם כאשר ראה את מצלמות הטלוויזיה.

 

חוגי ליבני גם מיהרו להדליף את מכתב התלונה של השגריר שלנו בוושינגטון, סלי מרידור, על כך שברק לא שיתפו בפגישה עם היועץ לביטחון לאומי ועם שר ההגנה, בביקורו האחרון בוושינגטון. כך הראו לו כי תפארתו לא תהיה על הדרך הזאת של לעג והשמצות.

 

אין לי התנגדות לעצם ההחלטה של ברק להתראיין בתקשורת ולא רק על ענייני ביטחון. אבל במקום להשאיר את קלחת ההשמצות ההדדיות למועמדי קדימה, כי הם יעשו זאת טוב ממנו בעצמם, עדיף כי יתרכז במסרים החיוביים של מפלגת העבודה. במה היא שונה מן הליכוד ומקדימה. מה מדיניותה לגבי תהליך השלום עם הפלסטינים והסורים ומה עושים בשטחים עד אז. מה עמדתו לגבי הצעת התקציב החדשה ומה מדיניותו בענייני חברה, רווחה וחינוך. אבל ברק מתעניין רק בעצמו ובמיטב המסורת המצ'ואיסטית הישראלית הוא מעדיף את נתניהו או מופז בראשות הממשלה על פני אישה, כל אישה, בתפקיד וזהו אולי ההסבר האמיתי להתפרצויות שלו נגד "ציפורה".

 

פורסם באתר עבודה שחורה www.blacklabor.org

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גולדלבט משה  On אוגוסט 14, 2008 at 6:19 pm

    לקרוא את ההשחלחות המאוחרת של ברק בליבני. בהתחלה פמפמו לו כולם שהוא חייב לעשות מעשה לנוכח העדויות החדשות נגד אולמרט. לפרוש הוא לא רצה כי הסקרים לא החמיאו והחברים לא רוצים לצאת מהממשלה-אז הוא הכריח את קדימה לערוך בחירות מוקדמות ואפשר לה לידה מחדש בבתולים פולטיים. אם ליבני תיבחר בוודאי ישכחו הכל מי מולידה של המפלגה ומה חטאי אולמרט את הירשזון וישובו להאמין שמדובר במפלגה לבנה וצחה[טוב אפילו כשרוני בר און תומך].
    ברק יכול היה לנקוט עמדה מוסרית ומועילה פוליטית. הוא יכול היה לומר שאין מדיחים ראש ממשלה נבחר בטרם הוגש כתב אישום ובטרם הוחלט בכלל על כוונה להגישו. זו העמדה הנכונה מבחינה מוסרית ודמוקרטית והמועילה ביותר מבחינה פוליטית. התוצאה שכמו בסיפור הוא גם אכל דגים באושים גם ספג מלקות ולבסוף יגורש מהעיר.
    פשוט תענוג צרוף

  • גלי וינשטיין  On אוגוסט 14, 2008 at 7:08 pm

    גלי וינשטיין נגד אהוד אלף ואהוד בית

  • ענת פרי  On אוגוסט 14, 2008 at 7:15 pm

    הדבר העצוב באמת הוא שלמפלגת העבודה אין שום דבר מושך להציע חוץ מאנשים שכבר נכשלו והציבור מאס בהם, ומצע מעורפל כל כך שאפילו נתניהו יכול לתמוך בו.

  • הצועד בנעליו  On אוגוסט 14, 2008 at 8:18 pm

    ולראות איך בהשתלחויותיו הלא חכמות, שבאות לכבוש (כי זה מה שהוא יודע) הוא מוביל את מפלגת העבודה מדחי אל דחי ואולי אל שקיעתה הסופית.

    אני לא האמנתי שיבוא יום ואחשוב כך, אבל מפלגת קדימה הוירטואלית נראית כעת, אפילו היא, עם יותר תוכן ממפלגת העבודה, חיה יותר, נושמת יותר מהמפלגה שהפקידה את מה שנשאר ממנה בידי גנרל, שציפי לבני גם נראית כרגע כמי שתמהר פחות ממנו "לפרק את אויבנו" כברירת מחדל, כדרך לאחד את העם ומה לא.

    עם מופז זה כמובן יהיה סיפור אחר ולמול התואם ברק הזה ייראה ביבי הכי נורמלי. אני לא מאמין שאני אומר את זה.

%d בלוגרים אהבו את זה: