מי נתן את ההוראה?

עם פטירתו של בנימין ג'יבלי, ראש אמ"ן בתקופת "עסק הביש" עם מצרים ב – 1954 נתחדש הדיון בשאלה שהסעירה את המטבחים הפוליטיים שנים רבות, הפילה ממשלות והביאה לסיום הקריירה הפוליטית של פנחס לבון ודוד בן גוריון- מי נתן את ההוראה להפעלת עסק הביש. רוב המעורבים בפרשה הלכו לעולמם ואת האמת לאמיתה כנראה לא נדע אף פעם. גם אם ג'יבלי היה מפרסם את גרסתו, הרי זו הגרסה שלו ומי שסבור אחרת לא יקבל אותה כפשוטה. גם על רצח ארלוזורוב, 70 שנה מאוחר יותר, אין אמת היסטורית המקובלת על הכל. 

 

רק מעטים מן המעורבים בפרשה, או מי שעבדו אז בסביבתם, עדיין חיים – שמעון פרס וחיים ישראלי, כמה ידידים ועוזרים של פנחס לבון וכמה מן המקורבים באותם ימים לחוגי דיין-פרס. חיה גם המזכירה של ג'יבלי שהעידה על זיוף המסמך של הדיווח של ג'יבלי לרמטכ"ל, משה דיין, ששהה בימים הקריטיים בחו"ל.

 

היום מפרסם איתמר לוין באתר NFC – חדשות מחלקה ראשונה- דברים שאמר לו בעבר מאיר שמגר, שהיה בעת החקירות המאוחרות בפרשה הפרקליט הצבאי הראשי. שמגר סבור שאיש בארץ לא נתן את ההוראה וכי ההוראה ניתנה על-ידי אברי אלעד, שהיה מפקד הרשת במצרים והתברר כי בגד בישראל ושימש כסוכן כפול והוא הפעיל את המבצע כפרובוקציה נגד ישראל לפי הוראות המצרים.

 

ייתכן. אבל ברור כי עצם התכנית התיאורטית הוכנה בישראל כי כאשר החלו הפעולות במצרים והרשת נתפסה ידעו בארץ על התוכנית וג'יבלי לא התכחש לעצם העניין אלא רק טען כי לא פעל על דעת עצמו, אלא על דעת שר הביטחון. רוב האנשים שהכירו את הנושא מקרוב ואשר עמם שוחחתי במרוצת השנים האמינו כי היתה כאן קונספירציה לחסל את פנחס לבון כדי שלא יתחזק כיורש אפשרי למנהיגותו של בן-גוריון. מי בדיוק נתן הנחיה כזאת ומתי – זאת, כנראה, לא נדע, כי לא קיים תיעוד מאז.

 

התעלומה איפה נשארת עד שיבוא אליהו הנביא זכור לטוב ויפתור סופית את התעלומה, אם בכלל.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מיכאל  On אוגוסט 20, 2008 at 6:24 pm

    איך הקונספט הזה של לשלוח עבריינים פליליים לבצע משימות בעורף האויב יצא מתוך הוליווד (12 הנועזים, למי שזוכר), והפך לדוקטרינה בטחונית קבילה במדינת ישראל עוד בשנות החמישים
    (כן, אני יודע שהסרט היה 15 שנה לאחר מכן…)

  • יוסי  On אוגוסט 20, 2008 at 8:05 pm

    העובדה שגיבלי לא ממש נלחם על האמת שלו לכל אורך השנים – לא עובדת לטובתו.

  • דורון  On אוגוסט 20, 2008 at 10:15 pm

    מה שמעניין הוא שלמרות פרשה חמורה זאת הקליקה המפא"ניקית, שאתה דני כה מרבה להתרפק על עברה, דאגה לו לג'ובים ממלכתיים עד יום מותו.

    האיש היה יו"ר חברת החשמל, חב' המזון של כור ועוד.

    הדאגה העיוורת ל"אנשינו" באשר הם- תרמה לא מעט להתרסקות הכואבת ב-1977 .

    אגב אין זאת הפרשה היחידה של המנוח וחובה להזכיר את פרשת משפטו של טובינאנקי המצויינת בלינק לאתר. לפני כחודש ראיתי בטלוויזיה סרט על הפרשה- האיש לא ידע להגיע אף פעם מצטער טעיתי.

  • דורון  On אוגוסט 20, 2008 at 10:17 pm

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%98

  • דני בלוך  On אוגוסט 21, 2008 at 8:25 am

    1. אילו קראת כל מה שכתבתי על עברה של מפא"י היית מעלה שאני רחוק מלהיות חסיד שוטה שלה ואני מבקר קשות תופעות וטעויות שלה. עם זאת אם אני צריך לבחור בין הקליקות של היום לבין זאת של ימי המדינה הראשונים אני בוחר בה כי היא בנתה מדינה וחברה, יש מאין, והאמינה כי היא פועלת לטובת הכלל ולא למען האינטרס האישי של חבריה. רובם הגדול של חבריה הלכו לעולמם כשכירים ופנסיונרים עם רכוש שבמקרה הטוב היה מקום מגוריהם, לעיתים אף לא בבעלותם אלא כדיירים מוגנים – בן גוריון, שרת, אשכול, גולדה, קפלן, רמז, ספיר, שפרינצק ועוד.
    2. להערכתי הדאגה לפרנסתו של גיבלי היתה כדי שלא יספר מה שהוא יודע – מי באמת נתן את ההוראה.

  • יוסי  On אוגוסט 21, 2008 at 8:52 am

    כשאתה אומר, שאשכול היה דייר מוגן, אני נזכר שידלין מספר בספרו שבזמנו התגלה שלאשכול יש אי שם דירה לא מוסברת, אבל ב"ג חסם כל חקירה בעניין כי לדבריו הוא לא רצה לוותר עליו כשר האוצר.

    ולגבי צניעותה של גולדה, מספר ידלין ארוכות איך היא לחצה עליו, כשהיה מנכ"ל קופ"ח, להקצות נדל"ן כלשהו לבניית קונסרבטוריון עבור בנה (שהיה צ'לן כמדומני).

    חבל שידלין לא ממש פתח את הפה.

  • דני בלוך  On אוגוסט 21, 2008 at 9:34 am

    לא אמרתי שאשכול היה דייר מוגן אלא מניתי רשימה שחלקם היו… לאשכול בפטירתו היתה דירה אחת בירושלים וזה הכל. לגבע ידלין – לא כל מה שאמר הוא בהכרח דבר אמת…

  • nachum  On אוגוסט 21, 2008 at 10:01 am

    i dont think that lavon was counted a problem.he liked alcohol.i think that this story come to be so big just becouse maariv was controled by the bitar section.

  • מיכאל  On אוגוסט 21, 2008 at 10:10 am

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=583445

  • דני בלוך  On אוגוסט 21, 2008 at 10:19 am

    הטענה שלך אין לה על מה לסמוך. יש מספיק עדויות שחששו מלבון. לגבי מעריב – זה ממש לא לעניין. גם דבר ברובו וכן על המשמר ולמרחב תמכו בלבון.
    לגבי הסיפור בדה – מארקר: גיבלי מעולם לא הכחיש שנתן את ההוראה מבחינה מעשית. הטענה היתה שלבון אישר את ההוראה מראש, לכן הסקופ לא היה סקופ ונובע מאי-הבנה של עורך תרבות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 10, 2008 at 5:45 pm

    בנימין גיבלי על "עסק הביש": דיין נתן את ההוראה.אחרי 54 שנים נחשפת גרסת ראש אמ"ן בתקופת הפרשה בנימין גיבלי שהאשים לפני מותו את הרמטכ"ל דאז דיין ב"מתן ההוראה". פורסם במעריב 8.10.2008 בעז גאון

    המאמר המלא שפורסם במעריב מופיע כאן:
    http://www.tapuz.co.il/albums/publicAlbum.asp?a=638926&u=2952162&o=1&ao=1

  • דני בלוך  On אוקטובר 12, 2008 at 5:46 pm

    לגירסה עם דיין. אין לי ספק שלבון לא נתן את ההוראה.

%d בלוגרים אהבו את זה: