נבצרות זמנית וסופית – בין אולמרט לפואד

 

לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה הפך אולמרט מברווז צולע לברווז קטוע רגליים. מבחינה מוסרית אין לו יותר כל סמכות ויכולת פעולה של ממש. הוא חייב לפרוש לאלתר תוך שימוש באחת משתי הדרכים האפשריות במצב הנוכחי – נבצרות זמנית או יציאה לחופשה. השארות בכסאו עתה תוכיח שלא אכפת לו מן המדינה או מתנועתו.

 

שלטון החוק ב"עבודה"

 

מפלגת העבודה משתבחת, ובצדק, במאבקה בעד שלטון החוק ונגד ה"פרידמניזם" (לא זה של בובליל), אך היא שוכחת שצדקה מתחילה מבית. רעיון השריון הפרסונלי הוא פסול לחלוטין, מלבד הקביעה שהמקום הראשון שמור ליו"ר המפלגה שנבחר בפריימריז. כמובן, שמותר להקצות מקומות מסוימים לנשים ולנבחרי מחוזות. אך שריון לח"כ מסוים אינו מתקבל על הדעת. ההגנה המגוחכת של ח"כ יורם מרציאנו ואחרים על השריון אינה משנה את העובדה ששריון כזה הוא פסול עקרונית. פואד עצמו אינו נכס כה חשוב שבגללו צריך לנהוג לפנים משורת הדין. גם הפוציניו-מוציניו בסגנון חתן-כלה של ברק ועמיר פרץ אינו משנה את העיוות. עובדה שההחלטה על שריון רק החריפה את תהליך ההידרדרות של העבודה.

 

אבל, אם בכל זאת רצו לעשות זאת חייב היה מזכ"ל המפלגה, איתן כבל, לנהוג על פי חוקת המפלגה. ואם נדרש להצבעה חשאית כדת וכדין הוא לא  יכול היה להתעלם מכך. לא זכור לי מקרה דומה בתולדות מפלגת העבודה. למוסד לבירור עתירות בעבודה לא היתה ברירה אלא לנהוג לפי החוקה, ובערעור, בוטל, ובצדק, השריון של פואד ואושרו השיריונים הפונקציונליים של היו"ר והמזכ"ל ומיקומי הנשים והמחוזות. מזכ"ל המפלגה לא למד לקח והוא מכנס את הוועידה ביום ראשון כדי לאשר את שריונו של פואד בהצבעה חשאית, אחרת יש הכרח לדחות את מועד הפריימריז כדי לאפשר לבן אליעזר זמן להתארגנות. אני מקווה שבהצבעה החשאית לא יאושר השריון וכי פואד יפסיק להתבזות ויודיע מיידית על הסרת מועמדותו. 

 

דרישה מכל המתמודדים בעבודה

 

אני מקבל הרבה פניות בכתב ובעל-פה מכל המועמדים בפריימריז של מפלגת העבודה. לכולם אני מבקש להשיב ולומר כי בנוסף לשיקולים אחרים הרי עמדתי תושפע לחיוב אם המועמדים הרוצים בתמיכתי יתחייבו באופן חד משמעי כי יישארו באופוזיציה ולא יתמכו בהצטרפות לממשלת ימין, אם תוקם אחרי הבחירות, גם אם פרוש הדבר פילוג בעבודה.

 

אז אני ממתין.

 

ויפתח את פי הבוגי

 

המפלגות הגדולות אוספות פנים חדשות כאסוף ביצים עזובות. רובם הגדול הם משומשים במצב בינוני או לכל היותר טובים כיד שנייה מרופא. אבל אף אחד מהם לא עבר את שיאי החוצפה כרמטכ"ל שעבר, בוגי יעלון, גם בהתחמקותו מכל שמץ של אחריות למחדלי מלחמת לבנון וגם בדבריו חסרי האחריות והתבונה על ערביי ישראל.

 

אינני יודע אם הועיל לעצמו בתוך הליכוד. אבל, נראה לי שהזיק למאמצי הליכוד לגייס קולות בין עוזבי קדימה, הגמלאים או העבודה. נכון, הרושם הראשון היה חיובי ויצר דימוי כאילו הרבה כוחות טובים עולים על הרכבת השועטת לעבר הניצחון. אבל כשישקע אבק הכוכבים ותתגבשנה הרשימות הסופיות נהיה עדים למפה קצת שונה. כיצד היא תראה? עוד קשה לדעת. אבל קשה לי לתאר מצב שבו הוא יהיה המועמד האולטימטיבי לשר ביטחון, גם לא בתוך הליכוד עצמו.

 

אם ירכיב נתניהו את הממשלה הוא יעשה כל מאמץ לכלול בה את קדימה. הוא לא ירצה להישאר רק עם ליברמן, ש"ס ודומיהם. הוא יהיה זקוק לקדימה, לפחות, משמאלו. מפלגה זו או פלג ממנה לא יצטרף בלי תיק הביטחון לשאול מופז. לעומת זאת, ממשלה בראשות ציפי לבני תזדקק לאהוד ברק כשר ביטחון ואינני בטוח מה יעשה ברק אם מלאכת מעשה המרכבה תוטל על ביבי והוא יציע לו תיק הביטחון.

 

ניתן לומר שעד כה המצטרף החדש היחיד המביא סממן כלשהו של חדשנות למפלגתו הוא דניאל בן-סימון ב"עבודה". להתראות בפריימריז בכל המפלגות.

 

פורסם לראשונה באתר עבודה שחורה www.blacklabor.org

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אזרחית  On נובמבר 27, 2008 at 10:37 am

    לא ברור לי מדוע טל ברודי למשל, שידוע בפעילותו החינוכית והחברתית או זאב ז'בוטינסקי לא מייצגים סממן כלשהו של חדשנות ודניאל בן-סימון כן.

  • דני בלוך  On נובמבר 27, 2008 at 10:44 am

    לא שמעתי שום דבר בעל ערך מטל ברודי וגם זאב ז'בוטינסקי טרם אמר משהו משמעותי

  • איתמר  On נובמבר 27, 2008 at 12:20 pm

    מדיר שינה מעיני

  • גולדלבט משה  On נובמבר 27, 2008 at 3:16 pm

    שהם לא מקבלים את מדינת ישראל כמדינה יהודית.
    זה נשמע לי תאור מדוייק לחלוטין של המציאות
    גם אם יש מי שרוצה מאד להתעלם ממנה.
    אני דווקא ישן טוב יותר מאז שבוגי הצטרף לליכוד-למרות שאני לא מנקה אותו מאחריות לנושא מערך האימונים בצה"ל לפני לבנון. כל זה אינו נוגע למלחמת לבנון השנייה עצמה שבה ניתן היה לאמן את היחידות המון זמן-אם היו מגייסים אותן מיד בתקופת ההמתנה לפני ששת הימים הצבא התאמן היטב.
    במלחמת לבנון השנייה היה זמן דומה וזה כפול
    ממה שמתאמנים כל השנים

  • דני בלוך  On נובמבר 27, 2008 at 3:41 pm

    אתה מיתמם? הדברים שלו היו חמורים בסגנונם. יש רבים מערבי ישראל שמקבלים את המדינה והפתרון שלו קרוב יותר לימין הקיצוני מאשר לתורת הרצל, ז'בוטינסקי ואפילו בגין. ומאיפה אתה מוציא את הנתונים שלך על האימונים? גם דן שומרון וגם וינוגרד חשבו אחרת על יעלון.

  • גולדבלט משה  On נובמבר 27, 2008 at 5:40 pm

    נדמה לי שהצלחנו לאטום עצמנו לטרמינולוגיה. רוב ערביי ישראל מקבלים את קיומה של ישראל. הם שוללים אותה כמדינה יהודית ושואפים שתהיה למדינת כל אזרחיה
    ההבדל מבחינתי עצום ומסוכן מאין כמוהן. כצפוני החי בחבל ארץ שבו לרעיונות הללו יכולה להיות משמעות מרחיקת לכת אני בהחלט מברך את בוגי על דבריו.
    אין לי דבר נגד ערבים. שותפי במשרד הוא ערבי ואני מקיים קשרים רבים מאד עם ערבים. למרות זאת אני אבהיר לכל חבר ערבי שקיומה של ישראל כמדינה יהודית עם עדיפות ברורה לאינטרסים לאומיים יהודיים הנה עיקרון יסוד עליו אני לא מוכן להתפשר.
    חשוב מאד שהדברים ייאמרו ללא הסתה וללא התלהמות אבל בקול ברור וצלול

  • גולדבלט משה  On נובמבר 27, 2008 at 5:45 pm

    הייתי צנחן עד גיל 35 ולאחר מכן עברתי ליחידת שדה אחרת . התאמנו אז כמו שצריך וזה אומר כעשרה ימים בשנה וגם זאת לא תמיד
    אני סבור שהיה זמן לאמן את היחידות במשך שבועיים לפחות לפני כניסה קרקעית ללבנון. הבעיה שאף אחד לא רצה להיכנס. הכשלון בלבנון הוא כשלון מוסרי ולא כשלון של אימונים.
    כל זאת למרות שאני אכן חושב שהצבא צריך להתאמן הרבה יותר.
    אגב לא זוכר אם ציינתי זאת אבל כשבוגי היה מ"פ שלי ב1975 בגדוד 50 הוא לא התעניין בכלום חוץ מאימונים.באופן אישי הוא הקצין המרשים ביותר שהכרתי

  • דני בלוך  On נובמבר 27, 2008 at 6:21 pm

    רוב ערביי ישראל יודעים שאין לכך כל סחיכוי. זכותך להחזיק בעמדותיך אבל לא בסגנונו של יעלון.
    כל המומחים שבדקו סברו שלא היו אימונים מספיקים וצהל אמור להיות מוכן לכל תרחיש גם אם אין לו זמן רב לפני המערכה. אני פגשתי את בוגי מספר פעמים, גם בעת שרותי, והוא לא הרשים אותי במיוחד.

  • גולדלבט משה  On נובמבר 28, 2008 at 5:31 am

    שבוגי לא מתאים לפוליטיקה

  • יוסי  On נובמבר 28, 2008 at 7:37 am

    הטרגדיה של העבודה היא שאין שם אף פיגורה שיכולה לקרוא תיגר על אהוד ברק או להציב אלטרנטיבה סבירה למנהיגות שלו, וכך – המפלגה הזו נאלצת ללכת לאבדון בעיניים פקוחות.

  • דורון  On נובמבר 29, 2008 at 9:25 am

    אין שום טרגדיה שהמפלגה של פואד שמחון ועוד מרעין בישין תיעלם לכמה שנים. אין שם אישיות אחת מכובדת.אהוד ברק הוא פוליטרוק ולא יותר

  • דני בלוך  On נובמבר 29, 2008 at 3:12 pm

    השאלה היא רק מה יש במקום

%d בלוגרים אהבו את זה: