הרהורים ראשונים על "עופרת יצוקה"

 

עבורי הביטוי "עופרת יצוקה" שייך לסופגניות חנוכה הנתקעות לך בגרון ובבטן וגורמות לתסמונת צרבת החנוכה. האם זה יהיה גורלו של המבצע הצבאי הנוכחי? אין לי ספק כי אי אפשר היה להמשיך במצב הקודם של העדר תגובה משמעותית לירי הקסאמים והפצמ"רים ולהמתין עד שיתרחש אסון כבד. נכון, זו תקופת בחירות וכל מעשה או מחדל יתפרש כקשור למערכת הבחירות, אבל אין להימנע ממעשה נכון גם בזמן בחירות. ברור לי כי בשעה זאת אני מעדיף את אהוד ברק כשר ביטחון על פני כל החלופות המוצעות לנו. התכנון היה מעולה, ההפתעה מוחלטת אך השאלה היא האם יודע ברק ויודעים אולמרט, לבני, אשכנזי, דיסקין והשרים המתלהמים, לאן מוביל המבצע ואיך הוא יסתיים? האם חשבו על כך? האם מוצו כל אפשרויות המשא ומתן, במיוחד בעניין שחרורו של גלעד שליט? בעניינו, אני בדעתו של עמי איילון, שאמר בריאיון בערוץ 10, כי היה צריך להסכים לשחרר את כל רשימת ה- 450 המקורית שהגיש החמאס, בהעדר כל אפשרות לפעולת חילוץ.

 

לכן, נשאלת השאלה האם מוצו כל האפשרויות האחרות לפני הפעולה והאם למומחה בפרוק שעונים יש תכנית ריאליסטית להרכבתם מחדש כך שיפעלו כהלכה ויראו את השעה הנכונה כל הזמן ולא רק פעמיים ביממה?

 

ובינתיים, עלינו להמשיך בהליכים לקראת הבחירות, כאילו אין מלחמה בסביבות עזה, ואינני רואה ברגע זה סיבה לדחיית מועד הבחירות. ההתפתחויות ב"עופרת" ה"יצוקה" ישפיעו במידה רבה על התוצאות. אך אין להתעלם משאר הנושאים העומדים להכרעה לקראת בחירת הכנסת ה- 18.

 

בשיחת חולין בכנס חטיבת ותיקי התקשורת של אגודת העיתונאים בבית סוקולוב בתל-אביב דובר על הקמת חטיבה חדשה של עיתונאים צעירים ואז נשמעה ההערה: "בקרוב תוקם חטיבת עיתונאים בכנסת". ואכן, מערכת הבחירות לכנסת ה- 18 מצטיינת בריבוי העיתונאים המתמודדים במקומות גבוהים, ריאליים, ברשימות שונות, כאשר רוב המתמודדים הללו לא היו מזוהים פוליטית או מפלגתית עד לרקע שבו ניתרו מן הצד העיתונאי לצד המפלגתי. להערכתי, המעברים הסיטונאיים הללו פגעו קשות בתדמית המקצוע והתקשורת כולה. כיום כאשר אתה בוחן דיווחים והבעות עמדה בתקשורת אתה שואל את עצמך האם אין הדבר מושפע מרצונו של העיתונאי להכין לעצמו מקום טוב באחת הרשימות לכנסת ה- 19.

 

מדאיג אותי במיוחד הטיפול בסקרים בכלי התקשורת השונים. כולנו יודעים שהסקרים הנוכחיים לוקים בהרבה עיוותים, אבל עדיין כל כלי תקשורת מתייחס לסקר שלו כאילו הוא אורים ותומים ודברי אלוהים חיים. רוב הדיווחים והפרשנויות שוכחים לספר לנו כי המדגם הוא קטן מאד במערכת בחירות יחסיות המצטיינת בריבוי רשימות, כי 20-30% מן הנשאלים טרם החליטו או מסרבים להשיב, כי טעות הדגימה של כ- +_ 4 אחוז גדולה מן הפער בין הגושים וכי עריכת המשאל רק בקרב בעלי טלפון קווי מצמצמת את האפקטיביות שלו כי לצעירים רבים יש היום רק טלפון סלולרי וכי קשה לדגום את הציבור החרדי והערבי וקשה מאד לקבל תמונה ברורה על הרשימות הקטנות הכה רבות.. כדי לתקן את הליקויים הללו עורכים הסוקרים שקלולים שונים שערכם פחות מן ההימורים בטוטו.

 

הלילה (יום ראשון) בחצות יינעלו דלתות ועדת הבחירות המרכזית ונדע סופית את מפת הרשימות המתמודדות. מוקדם עדיין להעריך מה תהיינה תוצאות הבחירות. אני מעז לומר שהניסיון המצטבר שלי אינו שווה פחות מתוצאות הסקרים שנערכו עד כה. מלבד הסיבות שמניתי עד כה יש להוסיף את ההערכה כי קרוב למחצית מכלל הבוחרים הפוטנציאליים טרם קבעו עמדה מוצקה וחד-משמעית לגבי הצבעתם. שכן, אמנם לפי הסוקרים השונים, יותר מ- 70% משיבים ומודיעים בעד מי יצביעו, אך אין כל ודאות שעמדתם מוצקה ומגובשת וכי לא יחול בה כל שינוי עד ה- 10 בפברואר. חלקם ינועו בתוך הגושים, אך יש לא מעט מהססים במרחב המרכזי שבין הגושים, בין קדימה לליכוד, למשל. אירועים שונים, ביטחוניים, כמו המתקפה על עזה שהחלה בשבת, כמו גם עניינים מדיניים או כלכליים יכולים להשפיע במידה רבה על שינוי עמדות. גם תחקירים וגילויים כלפי מועמדים או מפלגות יכולים להשפיע.

 

לכן, שום דבר אינו מונח בקופסה. אין מקום להכתיר מועמד או מועמדת, מוקדם להספיד מועמדים אחרים ואין לדעת מי מבין הרשימות הקטנות תעבור את משוכת שני אחוזי החסימה. מימ"ד הירוקה או הירוקים או הגמלאים? הכל פתוח.

 

אולם, כבר עכשיו מתגלות תופעות מדאיגות, אף חמורות, שיחייבו התייחסות ציבורית אחרי הבחירות אם אנו רוצים לשמור על המשטר הדמוקרטי הישראלי. חלק מן התופעות יכולות להשפיע גם על שיקולי ההצבעה בבחירות הקרובות.

 

לטווח יותר ארוך יש הכרח לפתוח מיד אחרי הבחירות בברור מעמיק, יסודי אך מהיר, בעניין שיטת הבחירות. לא ייתכן לשמר את השיטה הנוכחית שנושאת בחובה חוסר יציבות כרוני, העדר ייצוגיות ושקיפות, בלא בסיס למשילות אפקטיבית. משיטת הבחירות החדשה תיגזר שיטת הפריימריז ודרכי הרכבת הרשימות לפני הבחירות והרכבת הממשלה לאחר הבחירות.

 

 

 אך גם בלא שינוי השיטה הכרחי לתקן את עיוותי שיטות המימון שהן פתח בלתי מוגבל  לשחיתות. הסחר-מכר בכספי מימון המפלגות על ידי פורשים כלנתריסטים למיניהם הוא לא רק מעורר בחילה אלא מעלה חשש להתנהגות על גבול הפלילי. כך, למשל, ח"כ מן הגמלאים, מתחבר למפלגה רדומה כצומ"ת ומוביל עמו כספי מימון של מיליונים רבים תמורת כסא לא ריאלי בליכוד. וח"כ אחר מן האיחוד הלאומי גם הוא מסתובב עם מרכולתו המימונית כאילו אנו מצויים ברובע החלונות האדומים באמסטרדם.

 

להערכתי, יש לשים קץ לאפשרות הנדידה והחיזור על הפתחים של ח"כים בודדים עם המימון. האם מי שהצביע לגמלאים, העניק לח"כ זה או אחר מטעמם היתר עסקה לסחור בכספי המימון? יש לקבוע כי רק פילוג כחוק של, לפחות, שליש מסיעה מקנה זכויות כלשהן. כמו כן יש לחייב מפלגה מן העבר שלא  נכנסה לכנסת להחזיר למדינה את הכספים שנותרו בקופתה ולא לאפשר לה לסרסר בכספים אלה כרצונה, כפי שעשה, למשל, אברהם פורז, שהעביר כספים שנותרו מ"שינוי" לירוקים.

 

הבחירות הקרובות הן לא רק על מדיניות הביטחון ותהליך השלום, ולא רק על אופי החברה והמשק, לא רק על טוהר המידות ושלטון החוק, אלא על עתיד הדמוקרטיה בישראל. אסור, לכן, לבזבז קולות עבור רשימות נישה, אווירה ונושא אחד.

 

הקטע על הבחירות פורסם לראשונה באתר עבודה שחורה www.blacklabor.org

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יונתן  On דצמבר 28, 2008 at 10:02 am

    המקצוע,כבר לפניהם היה ברור שאין אובייקטיביות בעיתונות וזה היה ברור במיוחד למי שהיה בצד שסוקר בפחות אהדה.

    דווקא די טוב שאנשים יקחו את העתונות ביותר משמץ ספקנות,סה"כ הניר סובל הכל גם שיוני מוחלט של המציאות.

    אני יכול רק לספר את הסיפורים שלי שבמסגרתם הלכתי להפגנה שקטה וכשחזרתי הביתה גיליתי שאני ימין קיצוני ואלים.

  • שוקי אמזלג  On דצמבר 28, 2008 at 10:45 am

    "רוב המתמודדים הללו לא היו מזוהים פוליטית או מפלגתית עד לרקע שבו ניתרו מן הצד העיתונאי לצד המפלגתי. "

    ועל זה סבתא שלי היתה אומרת
    פחחחחחחחחחחחח

    (שכחת את טליה ששון רודפת החוק)

  • דני בלוך  On דצמבר 28, 2008 at 12:05 pm

    אילו לסבתא שלך היו גלגלים…

  • גולדלבט משה  On דצמבר 28, 2008 at 3:43 pm

    אני חושב שכדאי לבחון מחדש את ההנחה של טעות דגימה של 4% הפעא בין הסרים מלמד או שטעות הדגימה גדולה יותר או שהמדגם לא שווה הרבה

    מה שסביר יותר הוא שהסקרים מוטים על פי העיתון המזמין-האמון שלי במכונים מוגבל מאד מאד

    בנוגע לשיטת הבחירות -כן יש לרסן כוחו של ח"כ בודד . כן יש להעלות את אחוז החסימה ויש לצמצם את היכולת לדרוש התצבעת אי אמון על כך צעד ושעל ויש עוד שיפורים

    לא כדאי ואין סיכוי לשנות את השיטה הפוליטית מיסודה שכן היא תואמת את המבנה הפוליטי והחברתי בישראל והצעה רדיקלית מדי חסרת סיכוי פוליטי

  • הילרי  On דצמבר 28, 2008 at 7:11 pm

    http://www.1jr.co.il/2008/12/post-267.php

  • Ora Tamari-Herman  On דצמבר 28, 2008 at 9:08 pm

    Many hournalists in the 1950s-90s served as SHOFAR for their parties or allegainces. Some even got rewards in plum diplomatic assignments in places like Washington…

  • דני בלוך  On דצמבר 29, 2008 at 8:54 am

    רק אידיוט לא מבין את ההבדל בין עיתונאי בעיתון מפלגתי-תנועתי המזוהה ביודעין ואינו מסתיר את עמדותיו לבין מי שעובד בכלי תקשורת ממלכתי או מסחרי ומסתיר קשריו המפלגתיים, לא הרעיוניים.וההשמצות שלך על תפקידי הדיפלומטי שאת חוזרת עליהם בכל מקום הם דברי הבל וטמטום – לא מוניתי על-ידי משרד החוץ אלא על-ידי ההסתדרות שבמסגרתה עבדתי מ- 1965 ועד 1995.

  • דני בלוך  On דצמבר 29, 2008 at 8:57 am

    כל יום והסקר שלו. הסקר האחרון שפורסם בערוץ 10 אמש נותן תמונה שונה:
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=605337&sid=126
    על פי סקר חדשות 10 ו"מאגר מוחות", מפלגת העבודה מתחזקת בעקבות המבצע בעזה, וגוש המרכז-שמאל עולה לראשונה ל-61 מנדטים. על פי הסקר, 81% מאזרחי ישראל תומכים במבצע בעזה
    עד ה-10 בפברואר תנוע מטוטלת הסקרים לכל הכיוונים ואני לא הייתי מהמר היום על התוצאה הסופית

%d בלוגרים אהבו את זה: