סימני שאלה לא יזיקו

אני מעריץ את כל הפרשנים, בעלי הטורים והבלוגרים שהכל ברור ונהיר להם ובידם כל השאלות והתשובות, בלא הרהור, ערעור או פקפוק. מרוני דניאל עד יעקב עמידרור ועד כמה מן הכותבים הקבועים באתר רשימות. אודה ולא אבוש – לי המצב אינו ברור די הצורך. אני מקווה שלאלה שהחליטו על המבצע ידוע וברור מה המטרות, מתי יסתיים וכיצד (והכוונה לא ללוח זמנים אלא למצבים). ההסברה הישראלית אינה מדברת בקול אחד. שגרירת ישראל באו"ם קובעת כי המטרה היא חיסול שלטון החמאס. שר הביטחון ושרת החוץ מדברים אחרת. האם מתוכנן מבצע קרקעי כדי להיכנס לעזה ולהישאר בתוכה עד שיושגו המטרות או שמא הפעילות הקרקעית היא לזמן קצר רק כדי לעשות רושם ולהשיג יעדים נקודתיים?

 

אני מתרשם כי הופקו לקחים מכשלונות מלחמת לבנון השנייה. הלקח העיקרי הוא לפעול בשכל ובזהירות, לא להגיב מיידית ואמוציונלית. הצבא מוכן טוב יותר. התיאום בין כל הגורמים הדוק יותר. ההתייעצויות ותהליכי קבלת ההחלטות מסודרים יותר. אבל את ההערכה השלימה נוכל לתת רק על פי מבחן התוצאה. אני מעז להעריך כי למרבית הפרשנים והכותבים אין מידע מלא, לא מידע מודיעיני ולא מידע על היעדים, המטרות והתוכניות. לכן, עדיף לא להיות פסקניים ומוחלטים כל כך. כמה סימני שאלה לא יזיקו. כדאי לעצור, להרהר, לשקול ולבחון האם בנקודה זאת נוצרה הזדמנות לחלופה מדינית. הוכחנו כבר כי אנו יודעים להרוס ולהרוג. אולי, הגיעה השעה לחידוש המאמץ הדיפלומטי?  

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • רפרם  On דצמבר 30, 2008 at 9:23 am

    לי המצב לא ברור כלל וכלל.
    אני מתפלל להפסקת ההפגזה על שדרות ונתיבות. אני יודע ורואה (אף נכוחה) כי להתקפה הנוכחית אין קשר להפסקת ההפגזה. אני מרגיש שיהיה יותר גרוע פשוט. יותר אנשים מתים בצד השני, זה יותר אנשים מתים כאן.
    אז אני, בקטנה, כותב משהו נגד ההפצצה שם.

  • אסתי  On דצמבר 30, 2008 at 10:12 am

    וכמו רפרם חושבת שיותר הרוגים שם יביא ליותר הרוגים כאן
    אבל די ברורים לי כמה דברים:
    א. והפרחים לתקשורת שהצליחו בקמפיין שלה לדחוף את הממשלה לפעולה.
    ב. מנסיון העבר, כל הפצצה ולו המסיבית ביותר לא תפסיק את הקסאמים על הדרום.
    ג. יותר מכל דבר אחר הפעולה הזו באה כי רוצים כאן נקמה.
    ד. מי ששוב משלם את המחיר על העניין הם תושבי הדרום המופגזים בחריפות רבה מתמיד. אותם תושבי דרום מופגזים ש"בגללם" יצאנו לפעולה הזאת.

  • הצועד בנעליו  On דצמבר 30, 2008 at 11:05 am

    שהנושאים הבוערים של מערכת הבחירות נדחקו שוב לקרן זוית.
    גימלאים, נשים, ירוקים, עניים (גם ובעיקר אלה שבדרום), השמים יכולים לחכות. עכשיו קומזיץ.
    מה שלא בטוח – שזה יעזור לברק (ולגרורה) בבחירות. הכל תלוי תוך כמה זמן הרוחות ישתנו.

  • יעלה  On דצמבר 30, 2008 at 2:58 pm

    הוא מייתר את ביבי.
    anything Bibi can do Barak can do better.
    בזמן שציפי (הפמיניסטית שבסעיף החובה שבחשבונה כתובות חמש אחיות מעזה) מוחאת כפיים לזקפתם.

  • מנחם רבוי  On דצמבר 30, 2008 at 6:02 pm

    צודק.
    ראה גם
    http://www.notes.co.il/raboy/51141.asp

  • דני בלוך  On דצמבר 30, 2008 at 7:27 pm

    תודה על האזכור וחלק מן המגיבים אצלי ואצלך מוכיחה את צדקתנו.

  • שוקי  On דצמבר 30, 2008 at 10:55 pm

    אז אנחנו מסכימים.

    אישית, כנראה בתור "אחד מהכותבים הקבועים" וכו', אין לי ספק שהצמד ברק-אולמרט הוא הדבר הכי מסוכן שהיה בראשות ממשלת ישראל מעולם. כל אחד מהם הוכיח שבכוחות עצמו הוא יכול לגרום נזק עצום למדינת ישראל, וטובים השניים מן האחד.

    אלו גם שני אנשים שרוב מכריע של הציבור מאס בהם ולא עומד מאחריהם – גם אם הגל הפאשיסטי ששוטף אותנו גורם לכך שזה יראה אחרת.

    כיוון שכך, גם אם "אין ברירה" ו"חייבים לצאת למלחמה", לא השניים האלה היו צריכים לנהל אותה.

    אבל כל זה שייך לעבר – יצאנו כבר למלחמה הזו.

    השאלה עכשיו היא לא מי צדק אלא מה יהיה הלאה, ובזה נדמה לי שאנחנו מסכימים. שים לב כמה זה דומה למצב שבועיים אחרי שפרצה מלחמת לבנון השנייה
    http://www.notes.co.il/shooky/21024.asp

%d בלוגרים אהבו את זה: