משה לנדא ז"ל – מורה לחיים

 

בראשית השבוע הלך לעולמו מורי היקר ד"ר משה לנדא בגיל 92. אילו היה בזמנו מפעל כמו "מורה לחיים" אין לי ספק שהוא היה בין המועמדים הראשונים. כל השנים עסק אך ורק בהוראה ובחינוך. הוא ייסד את בית הספר תיכון עירוני ה' בתל אביב בשנת 1952 וניהלו במשך למעלה מ- 30 שנה עד פרישתו לגמלאות. תוך כדי עבודתו כמנהל היה גם מורה להיסטוריה ולאזרחות ומחנך.

 

הימים היו טרם הנהגת חינוך חובה חינם בבית הספר התיכון. עיריית תל אביב יזמה מערכת חינוך על-יסודית שהתפתחה בשנות ה- 50 ותפסה מקום מרכזי במערכת החינוך. כשסיימנו את בית הספר היסודי היו כבר בתא אזורי רישום אבל באזור שלנו – בוגרי בית הספר הקליר –  היתה אפשרות להירשם או לעירוני א' הוותיק או לה' שהיה עדיין בחיתוליו.

 

לא היו אז מסעות שיווק אלא מפה לאוזן עברה השמועה שבעוד שא' נוקשה ומאובן במקצת תיכון ה' הוא צעיר ותוסס. החלטנו כמה חברים ללכת לה' ולא התחרטנו. עובדה, קרוב ליובל מאז סיימנו את לימודנו אנו שומרים על קשרים בינינו ועם כמה ממורינו שהיו אז צעירים בתחילת הדרך, לא בהרבה מבוגרים מאיתנו. בגיל 14 הבדל של עשור היה הבדל אדיר אבל בגילנו כיום אנו נחשבים לבני אותו דור. גם שמרנו קשר עם מנהלנו ומחנכנו, משה לנדא (כולם קראו לו ד"ר לנדא אך את הדוקטורט השלים כמדומני רק עם צאתו לגמלאות.

 

שיעורי ההיסטוריה אצלו היו בבחינת חוויה שהשפיעה על כיוון לימודי הגבוהים יותר. כשבחרתי במגמה חברתית ניסה המורה לפיזיקה המיתולוגי, מנחם אורן, שהיה גם מאלופי הארץ בשחמט, לשכנעני לא ללכת למגמה של ה"טיפשים". אך אני הלכתי, בהשפעת לנדא, אחרי נטיית ליבי.

 

משה לנדא היה בין המנהלים הראשונים שיצרו מבנה של דמוקרטיה בית ספרית – מועצת תלמידים, ששימשה בסיס למועצת תלמידים עירונית, ועיתון בית הספר שהיה פתוח וחופשי, בלא צנזורה מטעם. אידיאולוגית הוא היה איש ימין אך הוא עודד פלורליזם מחשבתי ושמח על כל מי שבחר להיות פעיל פוליטית, מן הימין ועד השמאל.

 

שותפו הבכיר לגישה חינוכית חדשנית היה מנהל אגף החינוך של עירית תל אביב באותם ימים ד"ר שאול לוין, ואחרי פטירתו, נקרא בית הספר תיכון עירוני ה' על שמו.

 

שותפו האחר היה עמנואל מלצר שכיהן כל השנים כסגן מנהל בית הספר. הידידות בין השניים החלה עוד לפני עלייתם ארצה כשלנדא היה מדריכו של מלצר בקרקוב. הידידות האמיצה נמשכה עד יום מותו. כשם שלנדא לא שאף לצאת לתפקידים אחרים כך גם מלצר לא שאף לתפקיד ניהולי שהיה מחייבו לעזוב את לנדא ואת תיכון עירוני ה'. איפה תמצאו עוד שותפות כזאת בארגון או מוסד כלשהו בין מספר 1 למספר 2?

 

היתה בו תערובת של שמרנות וחדשנות – מצד אחד, מבתי הספר הבודדים שלמדו בו לטינית, מצד שני פריצת שתי המגמות המסורתיות – ריאלית והומנית, והוספת מגמות חברתית, ביולוגית, חוג דרמטי, תזמורת ועוד. מעורבות פוליטית ואזרחית, עידוד פעילות בתנועות נוער ובנוער לנוער. מועדון הסרט הטוב, ועוד.

 

הוא עשה כל מאמץ להיאבק על כל תלמיד ואף כי נחשב לבית הספר של מרכז תל אביב וצפונה, עשה כל מאמץ לשלב תלמידים משכונות הדרום. היו אלה הימים של לפני חינוך חינם או שכר לימוד מדורג והוא דאג אישית להשגת מלגות לתלמידים שהוריהם לא יכלו לעמוד בתשלום שכר הלימוד.

 

 

אינני יודע אם זה מקרי או לא אך מהדור שלי ובשנים שמסביבו יצאו לא מעט אנשי ציבור ותקשורת, גם משפטנים ושופטים, רופאים דגולים ואנשי מדע. רבים מחברי זוכרים את תיכון ה' של לנדא ז"ל ומלצר, יבדל לחיים ארוכים, בחיבה רבה. אינני יודע אם הרוח של תקופתנו נשמרה אחר כך אך כל אימת שאני פוגש בבוגרי תיכון עירוני ה' משנות ה-60, ה- 70 וה- 80 אני חש ביחסם המיוחד לבית הספר בהנהגתו של לנדא.

 

בשנות עבודתי העיתונאית הייתי מדי פעם עושה את הדרך משינקין 45 לבניין בית הספר הישן שליד מגדל המים ברחוב מזא"ה כדי לשוחח עם לנדא  ולהתעדכן בענייני החינוך. הפגישות פחתו כשעבר בית הספר לביתו החדש בסוף רחוב בן יהודה. לאחר פרישתו לגמלאות שמר על קשר והוא עדכן אותי בפעילותו, שוב יחד עם מלצר, בחקר תולדות יהדות פולין.

 

איפה יש עוד אנשי חינוך כמותו?

 

כוס תנחומים לבנו, בתו, נכדיו וידידיו.  

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דורון  On ינואר 7, 2009 at 8:51 am

    לא שמעתי על ד"ר לנדא לפני כן וכתבת בצורה נוגעת ללב. אלה היו האנשים שבנו את הארץ.

    בנושא אחר אך קשור מה דעתך על יצירת בתי ספר פרטיים? האם זה ישפר את מע' החינוך שלנו?

  • דני בלוך  On ינואר 7, 2009 at 9:04 am

    אני סבור שאסור להפריט את מערכת החינוך. אני מאמין בחינוך ציבורי המתגמל מנהלים טובים ומורים מצוינים.

  • דוד  On ינואר 8, 2009 at 12:12 am

    האם אחיו היה פרופ' יהודה לנדא מהחוג ללימודים קלאסיים בת"א?

  • דני בלוך  On ינואר 8, 2009 at 9:48 am

    לא ידוע לי אך אבדוק

  • דני בלוך  On ינואר 8, 2009 at 1:23 pm

    לנדא עלה לארץ בסרטיפיקט של סטודנט ב- 1936. שאר בני המשפחה נותרו בפולין וכולם נספו בשואה.

%d בלוגרים אהבו את זה: