ריאיון עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור ראש רשימת התנועה הירוקה-מימד

אתר עבודה שחורה ביקשני לערוך כמה ריאיונות לקראת הבחירות. להלן הריאיון עם חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור ראש רשימת התנועה הירוקה – מימד:

חה”כ הרב מיכאל מלכיאור רואה בהפרטה את סכנה החברתית הגדולה ביותר. בראיון בלעדי ל”עבודה שחורה” מדבר מלכיאור על עזיבת מפלגת העבודה והחבירה לתנועה הירוקה, על הקצנת הציבור הדתי, ועל מצב מערכת החינוך והצורך בחינוך ציבורי ערכי.

הרב מיכאל מלכיאור אינו מודאג מן הסקרים החוזים כולם שרשימתו לא תעבור את אחוז החסימה. הוא אומר כי הסקרים בדרך שבה הם נערכים אינם משקפים נכונה את ציבור הבוחרים הפוטנציאלי שלו, שבחלקו הגדול מורכב מאנשים צעירים. "הסקרים פונים רק לבעלי טלפונים נייחים ורוב הצעירים משתמשים כיום רק בטלפונים ניידים. הנה סיעת הצעירים בעירית ירושלים. הסקרים נתנו לה בקושי אחוז אחד, מתחת לאחוז החסימה ובקלפי היא קיבלה 8.5%. השבוע קיימנו כנס, כמעט ללא פרסום והגיעו אלפיים איש, כמחציתם צעירים.

 

אני מאד אופטימי" – אומר ח"כ מלכיאור ומוסיף – "מבחינת הסקרים – רק התחלנו. הסוקרים לא מציגים אותנו כמפלגה. הם גם לא קוראים בטלפון את שמות כל הרשימות הנחשבות, כאילו, קטנות. בבדיקות שעשינו לפני ההשקה של הרשימה היינו כבר על סף החסימה. בינתיים אנו חודרים יותר לתודעה. אנו בקמפיין אינטנסיבי באינטרנט והתגובות מדהימות. 7-8 מנדטים הם הפוטנציאל שלנו. אנחנו גם לא אנשים חדשים, שצמחו משום מקום. אנחנו אנשים עם רקורד של עשייה גם במימ"ד וגם בתנועה הירוקה. אפשר להיכנס לאתר שלנו ולבדוק.

 

פתחנו את הריאיון בשאלות מדיניות שכן רבים מן המתלבטים אם להצביע לרשימה, מבינים ותומכים במסרים החברתיים והירוקים-סביבתיים שלה אך לא יודעים היכן היא עומדת בשאלות מדיניות, ביטחון והרכב הממשלה העתידית.

 

האם המבצע בעזה לדעתך היה נחוץ ובלתי נמנע?

 

מלכיאור: "אני מצדיק את המבצע. הוא היה נחוץ. אי אפשר היה להמשיך ולחיות עם המצב שנקלענו אליו וההתקפות היום יומית, בפרט שהן באו מצד קבוצת טרור שבצורה צינית קבלה את ההחלטה לסיים את התאהדיה. אבל, גם אם בעיקרון זה היה מוצדק זה, לא אומר שלא צריך לקחת בחשבון את  כל הכאב, ההרס ואבדן החיים בצד השני. אנו צריכים כל הזמן לבדוק את עצמנו האם לא הפכנו אטומים לכאב הצד השני. אנו צריכים לבדוק האם עשינו הכל כדי להימנע מפגיעות בלתי הכרחיות.

 

העיקר מבחינתי הוא מה הלאה? אם המבצע נותר בלי יצירת אפיק מדיני מאד ברור אז הוא יהיה רק עוד מבצע מני רבים. וישנה עוד נקודה ייחודית לנו: אני טוען שצריך לגבות תהליך מדיני עם שיח לשלום דתי. עסקתי בזה הרבה גם בשנה האחרונה וראיתי שיש נכונות רבה ועמוקה  במיינסטרים האסלאמי להגיע להסכמי שלום הבאים כתוצאה משיח עמוק יותר ולא רק ממאזן הרתעה כוחני. הדבר חייב ללוות כל תהליך. אני לא פוסל את האפשרות שבדרך זאת החמאס יוכל גם לרדת מן העץ של הטוטליטריזם הדתי והאנטי-דמוקרטי ולהגיע למקום שהמנהיגות הדתית האסלאמית כבר התחילה להגיע אליו. מהסכם עם יאסר עבד רבו בז'נבה נגיע לשום מקום כי הוא לא מייצג את הציבור הרחב הפלסטיני והמוסלמי. השאלה היא אם אנחנו בישראל מוכנים לכך. לצערי, האווירה הציבורית לא מעודדת ואנחנו רוצים ליצור אווירה אחרת בכל התחומים..

 

– אם מדברים על אווירה אחרת, נשאלת השאלה מה תעשה התנועה הירוקה מימד אם היא תהיה לשון המאזניים בין הגושים בכנסת הבאה?

 

מלכיאור: "אין ספק באיזה צד נתמוך. אנו לא מכחישים לאיזה צד אנו קרובים, גם אם אנו לא מסכים עם כל מה שעושים במרכז – שמאלה. עקרונית, הנטייה שלי היא להיות באופוזיציה. להיות יהודי זה להיות באופוזיציה. אבל אי אפשר להתעלם מההכרעות העומדות לכן נצטרף לקואליציית מרכז – שמאל, אם תקום.

 

– אם כך, מה יהיו סדרי העדיפויות שלכם במו"מ קואליציוני עתידי

 

נדבר כשנגיע לגשר ולוואי ונגיע אליו. אני חושש מפני הגל הימני על הגבול של אנטי דמוקרטי המתחולל עתה. וזה מבהיל אותי. אני מקווה שצעירים רבים לא יישארו בבית ויבינו שיש תקווה וכי אפשר להשפיע ולשנות ויתחברו דרכנו ליסוד המרכזי. אני חושש מאד שקווי היסוד של הממשלה הבאה יהיו רחוקים מאד מן העקרונות שלנו. אך אנו נפעל לפי עקרונותינו. נפעל לבלום את ההתדרדרות. אפשר לעשות הרבה מספסלי האופוזיציה. הייתי די לבד בכנסת האחרונה ובכל אופן הצלחתי להשפיע, להעביר חוקים ולשנות.

 

– למה נפרדה מימד ממפלגת העבודה?

 

מלכיאור: "זאת היתה החלטה די משותפת. אני עצמי הבנתי שאי אפשר היה להמשיך".

 

– מי אשם בכך?

 

מלכיאור: "אני לא רוצה לתקוף עכשיו את מפלגת העבודה. אני מציג את גישתי בדרך חיובית. אני מאד מקווה שהעבודה תחזור לדרכה ושלא כל המאבק שלה הוא רק שברק יהיה שר ביטחון בכל ממשלה שתקום.

 

– האם אינכם תורמים  למגמה של המשך פיצול ופילוג השמאל המונעת  
בניית גוש שמאל גדול בישראל
?

 

מלכיאור: "זו שאלה לעתיד. מכל מקום, אנחנו נשתף פעולה עם מפלגות ועם חברים במפלגות אחרות. נבנה קואליציות ארוכות טווח וגם חיבורים אד הוק, כפי שעשיתי עד כה. הרי לא יכולתי לפעול בלי שיתופי פעולה עם ח"כים ממפלגות שונות. חשוב להדגיש שאנחנו לא מתמודדים על מקום בוועדת חוץ וביטחון או בקבינט הביטחוני. בניגוד לכל המפלגות הוותיקות אני התחייבתי שלא נרוץ אלא לועדות  כמו חינוך, עבודה ורווחה, פנים וסביבה.

 

בכל מקרה אני לא מוכן יותר שיתעתעו בנו, שכן המפלגות האחרות לא עושות כמעט מאומה בענייני חברה וסביבה. הפערים בחברה, בחינוך וכו' הם של עולם שלישי. אף אחד לא מציג תפיסה שלמה של מהות כפי שאנו עושים. גם מה שקורה היום עם ערביי ישראל – בלתי נסבל. אנו משקיעים בחינוך בילד יהודי פי שש מילד ערבי ואחר כך מתפלאים מדוע יש תסיסה ועוינות.  על בסיס גישתנו יש לנו לא מעט פעילים ערביים שכן אנו מתרכזים בבעיות החברה האמיתיות.  

 

"התנועה שלנו היא סביבתית – חברתית רחבה. צריך לזכור כי יותר אנשים נהרגים כל שנה בגלל זיהום אוויר מאשר בגלל הטרור ותאונות הדרכים גם יחד. המצב גרוע. וישנה רק תנועה אחת שהיא תנועה ירוקה אמיתית הפועלת לפתרון הבעיות בתחומים הללו".

 

– נוכח ההקצנה בציבור הדתי האם אתם פתרון לציבור הדתי המתון?

 

בציבור הדתי – קורה דבר אחד חיובי. הציבור הזה היום מבין שהמפלגות הסקטוריאליות הן עניין של העבר. לשתי המפלגות יהיה פחות ממה שהיה בכנסת האחרונה. זה הולך ונעלם וזה טוב. אני עשיתי בשביל הציבור הדתי המתון יותר מהח"כים הדתיים – בנושאים כמו המשך מכינות קדם צבאיות, השירות לאומי, הישיבות התיכוניות ועוד. במקביל התפתחה מימ"ד כתנועה שאינה סקטוריאלית. מימ"ד כיום היא פלורליסטית – יש בה דתיים וחילוניים ואנשי התנועות הדתיות הלא אורתודוכסיות. אני מפחד מהשיח הלאומני גם במפלגות הדתיות וגם במקומות אחרים. אני רואה בחומרה את המגמה לפעול נגד קיום המפלגות הערביות. זה יהיה יום קשה לדמוקרטיה הישראלית. אם המגמה תצליח. מבחינתי אם מדינת ישראל היא לא דמוקרטית היא גם לא יהודית. אני שמח לציין שיש מגוון רחב של אנשים דתיים שמבינים שאהבה לארץ אין פירושה הרחבת הגבולות אלא מה קורה בתוך הארץ והיחס לאדם ולאדמה. בסכום כולל אנחנו המפלגה היחידה בישראל שהיא ממש לא סקטוריאלית וזה כייף".

 

– כיצד אתה רואה את נושאי החינוך, בהם עסקת רבות. האם אתה בעד הרפורמות המוצעות, שמשמעותן הפרטה?

 

 "הסכנה החברתית הכי גדולה במדיניות הציבורית היא ההפרטה. אני מתנגד להפרטה של השירותים הבסיסיים שהמדינה צריכה להעניק לתושביה. יש מגמה באוצר להחליש את השרות הציבורי ואז רוצים להפריט – פרטי, חצי פרטי. למעשה, רבע מהחינוך עבר לידיים פרטיות. התוצאות – אנחנו חברה עם הפערים הגדולים ביותר בין מי שיכולים לשלם ומי שלא יכולים. ואנחנו רק מתרחקים מהיעד. חייבת להיות נחישות בקרב מקבלי ההחלטות למנוע הפרטה בתחומים האלה ולקיים חינוך ציבורי ערכי חינם לגמרי. חייבים גם לבטל תשלומי הורים. הממשלה מתנהלת רע בנושא ואנו על סף של נקודת אל חזור. החינוך הפרטי מחליש את החינוך הציבורי.

 

הצלחנו במאבק נגד סגירת טיפות חלב ויש עוד מאבקים בלתי גמורים. זה לא אומר שאין תפקיד ליזמות  של עמותות שרוצות לחדש ולפתח תוספות. אך בתנאי שהעיקר יהיה ציבורי והעמותות לא ינהלו את בתי הספר".  

 

בסיכום אומר ח"כ הרב מלכיאור כי יש לנו חזון וניירות עמדה בתחומים השונים באתר שלנו וכל אחד מוזמן לבקר ולקרוא

 

http://hayeruka-meimad.org.il/

 

.

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

%d בלוגרים אהבו את זה: