אהוד ברק נגד ציפי לבני

 

שבועיים לפני הבחירות, וקרוב למחצית מהציבור טרם החליטו לאיזו מפלגה להצביע – כך עולה מסקר חדש שבוצע במכללה האקדמית בית ברל. מהנתונים עולה עוד כי 58% מהנשאלים כלל אינם מתעניינים במערכת הבחירות, בעוד ש-40% אמרו שיקבלו את החלטתם סמוך ליום הבחירות עצמו.


לפי דיווח ב –
 YNET הסקר שבוצע על ידי חברת מאגר מוחות, בניהולו של פרופסור יצחק כץ, פורסם בבית הספר לחברה וממשל במכללה. מתשובותיהם של 502 נשאלים בני 18 ומעלה עולה כי 49% מהצעירים בני 18 עד 29 עדיין לא החליטו או לא יודעים למי יצביעו.

על פי הסקרים הפנימיים שערכו המפלגות השונות, כמו גם סקרים שמתפרסמים בכלי התקשורת, שיעור המתלבטים באוכלוסייה כולה עומד על בין 20% ל-30%, כאשר ככל הנראה הפער נוצר מהגדרת המצביע המתלבט. עד כאן הידיעה של YNET.

 

הרושם שלי, כפי שכבר ביטאתי אותו מספר פעמים שאלו הן הבחירות עם שיעור המתלבטים הגבוה ביותר. ההתלבטות לא פחתה בגלל המלחמה בעזה. ייתכן ואף גברה. נכון, יש בסקרים האחרונים התחזקות מה לימין, אך היא בעיקרה נובעת מתזוזות בתוך הימין עצמו ומתנועה קלה של המתלבטים בין קדימה לליכוד. אבל עדיין לא הייתי מציע למישהו בימין לתפור על סמך זאת חליפות.

 

במצב המוזר ביותר נמצאת מפלגת העבודה. נכון, המלחמה חיזקה במידה ניכרת את כוחה ואת תדמיתו של אהוד ברק, אך עדיין ספק אם היא חוזרת למצבה בבחירות הקודמות, בראשותו של עמיר פרץ. אהוד ברק מיהר להתבשם ולהשתכר מן השיפור שחל הודות לתפקודו כשר ביטחון, לא כמועמד לראש ממשלה, לא כאיש חזון מדיני ולא כמנהיג חברתי-כלכלי. הוא עכשיו מודיע שהוא רץ לראשות הממשלה ומרכז את כל הבליסטראות של המערכה כנגד ציפי לבני וקדימה. ברק אינו מבין שהמערכה האמיתית היא מצד אחד נגד הימין, נגד ביבי וליברמן, ומצד שני נגד האדישות, בעיקר של הצעירים, העלולה להוביל להימנעות או לאובדן קולות רבים בהצבעה על הרשימות הרבות שלא תעבורנה את אחוז החסימה.

 

המערכה נגד לבני וקדימה רק תחליש את גוש המרכז-שמאל ותסייע לחיזוקו של גוש הימין. דומה כי בעבודה לא מבינים זאת ושוקעים בזחיחות הדעת. התחושה שלי שאהוד ברק מטעמים שוביניסטיים ואנטי-פמיניסטיים אינו מעוניין בניצחונה של ציפי לבני ובבחירתה לראשות הממשלה. הרי הוא כבר עשה את כל התרגילים שחיבלו במאמציה להרכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית והוא כבר מכין את ההסברים מדוע אינו יכול לסרב להצעת נתניהו לכהן כשר ביטחון בממשלת ביברמן. כך מתחבר האינטרס של נתניהו וברק – למוטט את קדימה ולפצל את קולותיה בין הליכוד לעבודה. אני מסופק אם התרגיל יצליח. אם הוא יעזור – זה יהיה רק לטובת הליכוד. ואילו קולות רבים המחפשים הנהגה עם חזון מדיני, חברתי וסביבתי, עם דגש על שלטון החוק ועליונות הדמוקרטיה יחפשו את מקומם בין המבחר הרב של רשימות בינוניות, קטנות ואף קיקיוניות.

 

ברק מסרב להתחייב שלא יצטרף לממשלת ימין בראשות נתניהו ואף לא מצהיר על כך לגבי ממשלה בהשתתפות ליברמן. אופיר פינס אמר משהו בכיוון אנטי-ליברמן ואנשי ברק מיהרו להסתייג מכך.

 

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אזרח.  On ינואר 28, 2009 at 2:46 pm

    מצחיק.אומרים שדווקא ליברמן,שלא טרח בערב שבת, הוא המנצח הגדול מהסיבוב שברק עשה בעזה.לא אתפלא אם אראה את ברק וליברמן יושבים זה ליד זה בממשלה העתידית.הם צמד חמד.הלך זרזיר אצל עורב.

  • הצבנ"ע  On ינואר 28, 2009 at 3:36 pm

    וזה לא רק ברק – העם הוא שוביניסטי-פמיניסטי.
    קדימה, על פי תצפיתי, תיפול למקום הרביעי.
    הקטע הוא שליברמן עשוי לצאת ראשון (העבודה, הליכוד והוא יצאו כמעט שווים להערכתי), ופרס, שלא שכח איך נתניהו וברק השפילו אותו כל אחד בתורו יסגור איתם חשבון תוך שהוא ממצב את עצמו כפון הינדנבורג הישראלי.

  • הצבנ  On ינואר 28, 2009 at 3:39 pm

    סליחה.
    תגובה *אחרונה* שלי.

  • חנה בית הלחמי  On ינואר 29, 2009 at 9:02 am

    ולדעתי שומט את הלגיטימציה הן של ברק והן של ביבי (שלא נראה לי לגיטימי מלכתחילה – אדם שמעשהו הנאלח היחידי שיזכר לדראון עולם הוא הכפלת מס' העניים בישראל ושחיקת מעמד הביניים – ועל זה יש כל כך הרבהנ מטומטמים שאומרים: "הוא הציל את הכלכלה בישראל"…).

    אמנם ברק ניסה להיות "תרבותי" ולא להיכנס במתחרים בתשדירי הבחירות האוויליים, אולם צדיק מלאכתו נעשית ע"י אחרות – שמעתי את השתלחותה של שלי יחימוביץ' בליבני והתביישתי.

    התביישתי גם בהשתלחות של נשים אחרות על ליבני, נשים שמבחינתם השוביניזם, הלאומנות שנגועה גם בגזענות מגדרית ואחרת, המיליטריזם והדרת נשים ע"י מועמדים אחרים זה "בסדר" אבל מליבני הן דורשות להיות יותר צדיקה מהאפיפיור.

    נקלט לי בזוית העין התשדיר של "לבני הצביעה נגדכן". אני חייבת לציין שהוא דמגוגי, שיקרי, מלוכלך. הכרה בהוצאות מטפלת, למשל, הוא חוק שמנציח פערים ומחדד אותם ברוחו וחסר משמעות במהותו. אני גאה בה כאשה (ללא קשר להזדהות פוליטית) שהיה לה את האומץ להצביע נגד החוק הפופוליסטי הזה, שאישורו היה משתיק הרבה חוקים חשובים ואמיתיים, להרבה שנים. זה מראה שהיכולת האסטרטגית-חברתית שלה טובה משל כל המלעיזות עליה.

    אגב, אף אחד לא מזכיר, במערכת ההשמצות הזו, שליבני כשרת הקליטה קבלה את אות המעסיק המתקדם על קידום נשים. זה לא מתאים להם לקונספט, אה?

  • יוסי  On ינואר 29, 2009 at 9:39 am

    הרושם הוא שלבני גמרה את הקריירה – לפחות במערכת הבחירות הזאת.
    אם לבני מפסידה, אני לא רואה איך קדימה מנהלת מו"מ קואליציוני מבלי להתפרק. הרי אין שם טיפת דבק בהנהגה.

    (ואם לבני מפסידה פירושו שהאדלרים נכשלו, שזו כשלעצמה סיבה למסיבה).

  • דני בלוך  On ינואר 29, 2009 at 11:52 am

    לא גומרים כל כך מהר את הקריירה ויש לא מעט מקרים של תחיית המתים. חכו להספדים עד ה- 11 בפברואר, לפחות.

  • אזרח.  On ינואר 29, 2009 at 2:22 pm

    פערים ומחדד אותם ברוחו, וחסר משמעות במהותו.

%d בלוגרים אהבו את זה: