האם ימי רפובליקת ויימאר האחרונים?

 

מי שלא לומד מן ההיסטוריה עלול לחזור על שגיאות העבר. נכון, לא כל ההשוואות ההיסטוריות תקפות ולכל תקופה וחברה מאפיינים ייחודיים, אך אף על פי כן יש לא מעט דמיון בין האירועים שהובילו להתפוררות רפובליקת ויימאר בגרמניה בראשית שנות ה- 30 ולחיסולה של הדמוקרטיה במדינה. עם כל השוני, ראוי להפיק כמה לקחים מאותם ימים, לקחים שהופקו על-ידי גרמניה עצמה ומדינות אירופאיות אחרות.

 

רפובליקת ויימאר הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה. היא היתה סופר-דמוקרטית וקיימה שיטת בחירות יחסית שגרמה לפיצול מפלגתי רב בתוכה שהביא בסופו של דבר להתפוררותה. כדי ליישב את הסתירה בין הפיצול לבין הצורך במשילות ניתנו מספר סמכויות חירום לנשיא המדינה והצבא, בהיכנסו לחלל שנוצר על-ידי הפיצול הפוליטי, נשאר הכוח המכריע במדינה. עד 1929 עוד החזיקה הרפובליקה מעמד ברווחה ובביטחה, תוך פריחה תרבותית, בשל מנהיגות נבונה שהשכילה לנהל מדיניות חוץ נבונה ולייצב את הכלכלה. ב- 29 הוחלפה המנהיגות והחל המשבר הכלכלי העולמי. ממשלות הפכו לבלתי יציבות, האבטלה גברה והחל לחץ לאיש חזק שיעשה סדר וישים קץ להפקרות. שנאת הזרים והאנטישמיות גברו והלכו.

 

מזכיר משהו? אני אינני בטוח מה תהיינה תוצאות הבחירות אך דבר אחד ברור לי – לא תקום כאן ממשלה יציבה שתצליח לכהן ללא זעזועים לארבע שנים או אף לשנתיים-שלוש. הפיצול הגדול ימנע זאת גם אם לגוש הימין יהיה בלוק חוסם. צריך לזכור שהגוש הימני רחוק מלהיות מונוליטי – ואין בתוכו הסכמה בשאלות רבות בכל התחומים. אמנם יש הסכמה בצורך לפעול נגד התקשורת ה"שמאלנית" כביכול, לפגוע בפעילות הפוליטית של ערביי ישראל ולחזק את ההתנחלויות. אולם, בנימין נתניהו, אם יהיה ראש ממשלה, יצטרך לנווט בין כל מרכיבי הימין, בין החילונים, לדתיים ולחרדים, בין ישראל ביתנו שרבים ממצביעיה אינם יהודים לפי ההלכה לבין המפלגות החרדיות.

 

הוא גם יצטרך להתייצב בפני ידידנו בארצות הברית ובמערב שמדיניותו של ליברמן היא סמרטוט אדום עבורם. אז ביבי נתניהו חוזר על המנטרה הערבה לאוזניים רבות – ממשלת אחדות לאומית. אך האם ממשלה זו אפשרית? האם יוכלו לשבת יחד הליכוד, קדימה, העבודה, ליברמן, ש"ס, הימין הדתי והחרדים? ואת מי ביבי יעדיף? והאם יהיה מוכן לוותר על ליברמן?

 

כל התרחישים האפשריים הללו אינם מבשרים טובות לדמוקרטיה הישראלית, אם אמנם צודקים הסקרים בדבר נצחונו הצפוי של גוש הימין (וארגוני החמאס והמחבלים עושים כמיטב יכולתם כדי לחזק דווקא את הימין הישראלי. אך גם תרחיש שונה של בלוק חוסם לגוש המרכז- שמאל לא ייתן לנו רגע של נחת וסיבה למסיבה. שהרי במקרה הטוב ביותר לגוש מרכז-שמאל הציוני יהיו 50-51 מנדטים הבלוק החוסם יהיה תלוי בח"כים מסיעות חד"ש, בל"ד ורע"ם שאינם נלהבים מן היחס שגילתה כלפיהם ממשלת קדימה – עבודה.

 

בל מקרה, ראש הממשלה המיועד מגוש המרכז-שמאל יהיה זקוק לתמיכת ש"ס ומפלגות אחרות שיעברו את אחוז החסימה. ספק אם משם תצמח בשורה של תהליך שלום, חיזוק הדמוקרטיה ויציבות ממשלית.

 

הכנסת הבאה תצטרך לתת דעתה על שינויים רציניים בשיטת הבחירות ובחלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון. אין שום אפשרות לרפא את החוליים בשיטה הקיימת שמבטיחה חוסר יציבות. אין סיכוי לצמצום מספר המפלגות ולחזרה למצב של שתי מפלגות גדולות מובילות – אחת בשלטון והאחרת – באופוזיציה. אני מקווה שבנושא זה ניתן יהיה להשיג הסכמה בין חמש או שש המפלגות המרכזיות בכנסת הבאה. קשה להניח שניתן יהיה להגיע בינן לבין עצמן להרבה הסכמות אחרות.

 

 

המצביעים בעוד קצת יותר משבוע יכולים להשפיע עדיין בכמה דרכים ולהציל את הדמוקרטיה: קודם כל, להצביע בפועל, כי מי שלא מצביע מחזק, אולי, את המגמה ההפוכה לזו הרצויה לו. שנית, לא לבזבז את הקול על רשימות קיקיוניות, רשימות אווירה ונישה. בנוסף, הצבע בעד מי שעונה הכי טוב על עקרונותיך ועל סדר העדיפויות שלך וכי ברור לך שהוא יעדיף אותם על פני כסא בממשלה. אל תתמוך במי שאינו מוכן להתחייב בברור באיזו ממשלה לא ישתתף בשום פנים ואופן. מי שראה בסוף השבוע כיצד מתחמקים אהוד ברק וציפי לבני מהתחייבויות ברורה שלא ישבו בממשלה עם ליברמן מבין למה אני מתכוון.

 

פורסם באתר עבודה שחורה www.blacklabor.org

 

 

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יוסי  On פברואר 1, 2009 at 11:19 pm

    קראתי היום היכן שהוא שליברמן החליט ללכת בכל מקרה לאופוזיציה, וזאת כדי שלא ייאלץ להתפטר (עקב כתב אישום) וכך להשאיר את שאר השרים שלו בממשלה.
    בכל אופן, קריאה נכונה של המפה המשפטית מלמדת לדעתי שליברמן גמור.

    ובהקשר זה יש שם סיפור עם העו"ד שלו ששומר על זכות השתיקה. שמירה על זכות השתיקה זו גם אופצייה להיות בהמשך עד מדינה.

    כך או כך, ליברמן בצרות.

  • אהרון תמוז  On פברואר 2, 2009 at 12:04 am

    מצב העולם והיהודים היה טוב בהרבה

  • גולדבלט משה  On פברואר 2, 2009 at 8:01 am

    אין בינינו מחלוקת כי שיטת המשטר בישראל אינה יציבה והרשות המבצעת סובלת מחולשה מדאיגה. האסוציציה שלך היא רפובליקת ויימר שלי פונה לרפובליקה השלישית של צרפת בשנות השלושים.
    הבעיה היא שככול הנראה הדרך היחידה לקדם מהלך חוקתי משמעותי אפשרי רק בתקופת משבר. דה גול המתין 12 שנה עד שיכול היה לכונן את הרפובליקה החמישית.

    מכל מקום את הפסקה האחרונה לא הבנתי-שלושת המפלגות הגדולות בהחלט עשויות לשתף פעולה ואף אחת לא תפסול שת"פ עם ליברמן. מי שרוצה מפלגה מחוייבת שיצביע מרצ או חד"ש ואלו בהחלט מפלגות נישה

  • טל ירון  On פברואר 2, 2009 at 8:15 am

    דניאל שלום,

    אני מסכים עם הניתוח שפיזוריות יתר של המפלגות מקשות מאד על תפקוד פרלמנטרי ומחלישות את היציבות.

    יחד עם זאת, חקיקה המקדמת מיצוק המפלגות הגדולות נראת לי כמעט בלתי אפשרית. כדי להצליח בכך, המפלגות הגדולות צריכות להתאחד (נניח, ליכוד, קדימה, עבודה, ישראל-ביתנו). התאחדות כזאת היא קיומית עבור המפלגות הקטנות, ולכן הקואליציה תתפרק.

    לכן, להבנתי, הדרך לכך עוברת בחברה האזרחית. רק גוף אזרחי גדול וחזק מספיק שיוקם בשנים הקרובות יוכל להכריח את חברי הכנסת לשנות את השיטה. אם הגוף יצליח ליצור לעצמו תמיכה של מאות אלפי תומכים, הפוליטיקאים ירגישו שעליהם לרצות את מאות האלפים הללו, ואז הם יהיו מוכנים להסתכן בהעברת חוק כזאת.

    מה דעתך?

  • דני בלוך  On פברואר 2, 2009 at 8:18 am

    מותר לדרוש ממפלגה גם גדולה להבהיר עם מי אינה מוכנה לשבת בשום פנים בשל האידיאולוגיה שלו.

  • דני בלוך  On פברואר 2, 2009 at 8:23 am

    היו בעבר ניסיונות לחקיקה לשינוי שיטת הבחירות בשיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות. תמיד הן קיבלו רגליים קרות כי לא רצו להרגיז את הדתיים. אין זאת אומרת שזה בלתי אפשרי. קיומם של חוגים אזרחיים רחבים רק תעזור.

  • רחל  On פברואר 2, 2009 at 9:36 am

    לדמוקרטיה בארץ. הדרישה שלו לאפשר לתת אזרחות רק למי שנשבע אמונים למדינה יהודית נשמעת טוב על הנייר, אולם מצמררת בכל זאת. האם מי שאינו יהודי צריך להתחייב לנהוג כיהודי?? ומה על אזרחים שאינם יהודים וציוניים? האם כך למעשה ייצור ליברמן מעמד של אנשים חסרי זכויות בארץ?? הרי שלמעשה זהו אפרטהייד. הפרדה על רקע דת ולאום. וזה ההיפך מדמוקרטיה.
    ליברמן מזכיר את הימין הפשיטסי באירופה, חבל לתת לאדם כזה דריסת רגל בממשלה של מדינה דמוקרטית, גם אם יש בה חוקים מהיהדות…
    אני רואה את תעמולת הבחירות הליברמנית ובאמת עוברת בי צמרמורת… האיש באמת מוציא את כהנא מהקבר…

    מפחיד…

    רחל

  • בנימין  On פברואר 2, 2009 at 1:03 pm

    מצד אחד אתה מתנגד למפלגות "קיקיוניות" (איפה עובר הגבול מבחינתך בין קטן לקיקיוני?) ומצד שני מבקש שנצביע עבור מפלגות שעושות רושם שתתמוכנה בעקרונותינו. אבל הרי המפלגות הגדולות מתחמקות כמעט במוצהר מלתמוך בגלוי בעקרון אמיתי כלשהו, מעבר לססמאות נבובות. אם כך, נשאר רק להצביע למפלגה קטנה.

  • דני בלוך  On פברואר 2, 2009 at 4:43 pm

    איני מתנגד למפלגה קטנה או בינונית אם היא מבוססת על פעילות מסודרת ולא צצה רק לקראת בחירות ואם יש לה מרכיב רעיוני ברור כמו מרצ, חדש, המפד"ל, או בגלגולה הבית היהודי וכו'. אני מתנגד למפלגות אווירה ונושא אחד או מפלגות הבנויות סביב אדם אחד כמו ישראל חזקה, עלה ירוק, גיל וכדומה.

%d בלוגרים אהבו את זה: