הפילוג כבר על הסף

 

ככל שידוע לי הפילוג במפלגת העבודה כבר על הסף ובקרוב ייהפך לעובדה מוגמרת. חוות דעת משפטיות מוסמכות קובעות כי די ב- 4 מתוך 13 חברי סיעת העבודה כדי להתפלג ולזכות במעמד חוקי של סיעה בכנסת. אמנם 4 זה קצת פחות משליש, אבל מכיוון שלא ניתן לחתוך ח"כ לשליש  (את המצפון ניתן, כנראה, אך לא את הגוף) הרי הכלל החל על כספים יחול גם כאן: אם פחות מחצי – מעגלים כלפי מטה. אם ועדת הכנסת לא תקבל עמדה זאת, ההכרעה תעבור לבג"צ. אז אולי הם עדיין יגורו ביחד, אך יבלו בנפרד.

 

הפילוג המעשי כבר קיים. ועידת המפלגה הלכה אחרי האינטרסנטיות הזמנית. היא לא תעמוד למפלגת ברק-פואד-שמחון-שירי לאורך זמן. ספק אם ממשלת נתניהו תחזיק מעמד זמן רב ועל אף הפופולריות האישית הרגעית של אהוד ברק כשר ביטחון בבחירות חדשות המחאה נגד הממשלה מן המרכז ושמאלה תלך לקדימה ואולי למפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה ואילו המחאה מימין תלך לאיחוד הלאומי ולליברמן.

 

מי שחשב שמא ביבי נתניהו הוא ביבי חדש שהשתנה והפיק לקחים התבדה ומהר יותר מכפי שניתן היה לתאר. גם משקיף ציני וריאליסטי לא האמין שבניין הקלפים של הממשלה החדשה יתמוטט כה מוקדם. נתניהו עשה כבר טעויות כה רבות, ובראש ובראשונה נטילת האחריות הכלכלית על עצמו ומינוי שר אוצר חסר ניסיון. לטובתו ייאמר כי בניגוד לאולמרט לפחות בחר שר אוצר ישר. היום גם יתברר בוושינגטון איפה עומדת ממשלתו בנושא המדיני.

 

כמעט כל ראשי הממשלה בעבר שמרו מרחק בטוח מענייני הכלכלה והתערבו בנעשה בתחום רק בשלט רחוק. הסיבה ברורה – ענייני הכלכלה משפיעים על דעת הקהל בטווח הקצר. ענייני המדיניות והביטחון – בטווח היותר ארוך, למעט נושא הטרור. לכן עדיף למנהיג שלא להיות מזוהה יתר על המידה עם התחום הכלכלי. אפילו ראש ממשלה שמזוהה עם טיפול טוב בענייני הכלכלה – שמעון פרס בשנים 84-86 לא זכה על כך בהערכת הבוחר. ראש ממשלה חכם ממנה שר אוצר מנוסה וטוב. אם תהיה ביקורת – הוא יספוג אותה. אם תהיה הצלחה – הוא יוכל לשייכה אליו, על שהשכיל לבחור צוות כלכלי מצליח. נתניהו לא נהג כך והוא ישלם את המחיר בדעת הקהל. גם הפגישה עם הנשיא אובמה לא תעזור למעמדו. היא רק תעמיק את המלכוד שלו ושל שותפיו לקואליציה.

 

הפילוג הוא, כמובן, רק אמצעי. השאלה היא מה המטרה. אני מניח שהחלטות לטווח ארוך יתקבלו רק בהמשך הזמן. האם לייסד גוף חדש לחלוטין? האם גוף זה יהיה מבוסס על מערך של מפלגות וגופים קיימים או יהיה ארגון חדש לגמרי הבנוי על הצטרפות אישית ולא קבוצתית?

 

שאלה נוספת היא השאלה המערכתית בטווח הקצר. האם להקים סיעה נפרדת או ליצור בלוק עם מר"צ? במצב הנוכחי סיעה של פחות מ- 6 ח"כים אינה זכאית לייצוג אוטומטי בכל ועדות הכנסת. סיעה בת 7 (4 הפורשים + 3 חברי מר"צ) זכאית לייצוג בכל הועדות, כולל חוץ וביטחון וכספים, ולראשות אחת הוועדות הסטטוטוריות ולתפקיד סגן יושב ראש הבית.

 

הבעיה המקשה על השילוב הטבעי, לכאורה, היא התדמית הגרועה של מר"צ נוכח כישלונה האדיר בבחירות האחרונות. כל אלה שאלות שהארבעה – אופיר פינס, עמיר פרץ, יולי תמיר ואיתן כבל חייבים יהיו להחליט בהן תוך שיתוף החברים הרבים שיפרשו עימם ממפלגת העבודה.

 

העיקר הוא שיתחילו קודם בבניית אופייה, דמותה ועקרונותיה של הסיעה החדשה ולא יתחילו מן השאלות הפרסונליות. אותן עדיף לדחות עד ערב הבחירות הבאות. לי נראה שבכל מקרה הרשימה שתוצג חייבת להיות רחבה ומגוונת מכל המגזרים, שתכלול שעור גבוה של נשים, מן הפתיחה והלאה ובראש הרשימה חייבת לעמוד דמות שאינה מזוהה עם כישלונות העבר של העבודה, מר"צ או כל גוף אחר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • צבי  On מאי 18, 2009 at 10:07 am

    מפלגת העבודה מעמידה בשנים האחרונות את תומכיה במערכת רגשית קשה מנשוא.
    קרע שכזה יהיה בלתי נסבל. ההנחה שבכוחם של ארבעת הפורשים לשאת על שכמיהם את ההסטוריה המפלגתית, ולספק את הרצף החיוני לזיהויים כמפלגת עבודה, מוטלת בספק.

  • גולדלבט משה  On מאי 18, 2009 at 12:31 pm

    המוסמכות. האם ניתן לעיין בהן? מה מידת הביטחון של נותן חוות הדעת בפרשנותו את החוק? האם יש לו ביטוח אחריות מקצועית בסכום מתאים אם יתברר שחוות דעתו מוטעית? האם ייתכן שחוות הדעת הללו הוזמנו על מנת ליצור לחץ נוסף על החמישית הסרבנית לעת הזאת.
    אפשר להקשות ולברר מהי מידת היושרה של הארבעה שכבר גמרו אומר בנפשם להתפלג אם אך יוכרו כסיעה-אבל זה נושא אחר.
    א תסיק מכך שאני מתנגדל לפילוג-ממש לא אכפת לי מה תחליט מפלגת העבודה לעשות

  • דני בלוך  On מאי 18, 2009 at 1:16 pm

    אינני יכול למסור את המקור אבל זה אחד מעורכי הדין הידועים והוא סבור בביטחון רב שחוות הדעת שלו נכונה. הוא גם הראה אותה לכמה אחרים.

  • דודי  On מאי 18, 2009 at 2:43 pm

    סביר מאד שהעניין יצטרך להתברר בבג"צ, האם "שליש" משמעו "לפחות שליש" או "המספר העגול הקרוב ביותר לשליש".

    ייתכן שבזמן שממתינים לבירור וכתוצאה מעצם המהלך, יימצא הגלגל החמישי לעגלה. (דימוי מטעה בעצם, הגלגל הזה דווקא נחוץ מאד, אולי כמו גלגל רזרבי שבלעדיו אסור לרכב לנסוע).

  • גולדלבט משה  On מאי 18, 2009 at 3:50 pm

    59. רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
    (1) ההתפלגות היא של קבוצה של לפחות שלושה חברי הכנסת, שהם לפחות שליש ממספר חברי הסיעה; אך בסיעה שמספר חבריה שישה או פחות, תהא זו התפלגות אם הקבוצה מונה שני חברי הכנסת או יותר;
    הציטוט הוא מס' 59 לחוק הכנסת

    אבל כמו שאומרים במקומותינו עו"ד טוב יכול לצאת מזה-אולי

  • לדני  On מאי 18, 2009 at 4:28 pm

    מעניין אותי לדעת אם זו יוזמתו או שהרביעיה ביקשה את שירותיו. זו אינדיקציה חשובה למידת הלכידות של הרביעיה, שקודם היתה אפסית.

  • דני בלוך  On מאי 18, 2009 at 9:59 pm

    אין לי תשובות לכל השאלות המעניינות. נחכה ונראה ואם תהיה התפתחות – אעדכן את קוראי הבלוג

  • פיינטוך  On מאי 19, 2009 at 4:57 pm

    לדניאל בלוך, כך כתבת:

    ",,,ומינוי שר אוצר חסר ניסיון. לטובתו ייאמר כי בניגוד לאולמרט לפחות בחר שר אוצר ישר"

    ידוע ששר האוצר בימי אולמרט הואשם בעבירות אחרי שמונה להיות שר אוצר, כלומר, בעת שאולמרט בחר אותו ומינה אותו הוא היה מוכר לציבור, כישר.
    לכן הוא היה ישר בעת המינוי בדיוק כמו ששר האוצר העכשווי ישר בעת המינוי ואין להחסיר מאולמרט קרדיט ואין להוסיף לרוה"מ העכשווי קרדיט על הבחירה בשר החדש.

    את "הישר" רואים רק כאשר מתקדמים בפרספקטיבה ולא כאשר צופים פני עתיד.

    למשה גולדבלט: הצגת השאלה על ביטוח אחריות מקצועית בעיניין חוות הדעת של עורך הדין נחזית כמו הפרחת חיל ופחד והיא מפחידה פי כמה כשהיא נשמעת מפי טוען משפטי: ביטוח אחריות מקצועית אינו מגן מפני הפכפכותן של החלטות בבתי המשפט.
    חוות הדעת יכולה להיות עד כדי פסק דין בבית משפט דלמטה ולהתהפך קצת למעלה ולהתהפך הפוך למעלה. כל פרקליט יודע שאין ביטוח בהחלטות של בימ"ש וכל סוכן ביטוח יודע שאי אפשר למכור ביטוח כזה.

    אם התכוונת לגחך את חוות הדעת של פרקליט אחד, הרי שהוצגה הגחכה אחרת.

  • דני בלוך  On מאי 20, 2009 at 11:52 am

    מהבחינה הפורמלית אתה צודק לגבי הירשזון אבל עוד הרבה קודם למינויו היו פרסומים על אי-סדרים בהסתדרות עובדים לאומית,ניגודי אינטרסים בתפקידיו הקודמים בכנסת ובממשלה, פרשת העוזרת הפיליפינית ועוד. ברור כי אהוד אולמרט ידע בדיוק את מי הוא ממנה..

%d בלוגרים אהבו את זה: