מלחמת לבנון השנייה היתה המלחמה הראשונה מאז תש"ח שבה היה העורף חלק בלתי נפרד מן המערכה, בהמשך לתקופות הפיגועים והאינתיפאדות. 119 חיילים נפלו במערכה ו – 44 אזרחים, אך האזכרה הממלכתית היא רק לחללי צה"ל. הקרבנות האזרחים הם מדרגה שנייה ואינם נחשבים.
זו שערוריה שאין הדעת סובלת. אולי אחד מ- 30 השרים המיותרים או 9 סגני השרים ייקח את העניין לתשומת ליבו וידאג שהאזכרות הממלכתיות תציינה את הקרבנות האזרחיים כחלק בלתי נפרד מן המערכה.
נ.ב. 
תגובות
צודק, צודק, צודק.
הימנעות השרים מלהשתתף באזכרות (ראש הממשלה לא התייצב!), אי עריכת אזכרות ממלכתיות לנופלים האזרחים – הינם שני סימפטומים לירידת הרמה המוסרית.
גם העובדה שיש כל כך הרבה שרים מיותרים, סגני שרים מיותרים והוצאות מיותרות שנבזזות מן התקציב – כולם מציינים את ירידת הרמה.
אינני יכול להצביע על איש ציבור אחד או על מפלגה אחת שגרמו למצב הזה.
נראה כאילו רוב צמרת המדינה משתתפת בביזה הציבורית ובהורדת הרמה המוסרית.
יום זיכרון לילד, שאביו קרא לנסראללה להמשיך לירות עלינו, לאלתר
זה הרמה? תתבייש!