בטורו השבועי בידיעות אחרונות ביום שישי כותב נחום ברנע, בקטע הנקרא שופטים משלנו בין היתר את הדברים הבאים:
"חבר הכנסת דוד רותם רמז לי שיש עוד מועמד מעניין ברשימת המומלצים שלו לעליון. מה שרמז רותם אמר לי חבר כנסת מסיעה יריבה במפורש. מעשה בחבר כנסת מהאופוזיציה שמבקש למנות קרוב משפחה שלו לעליון. בפועל או במשתמע, התבשלה עסקה: חבר הכנסת יבחר באורי אריאל מהאיחוד הלאומי לוועדה לבחירת שופטים והמועמדות של קרוב משפחתו תקודם. ההצבעה היתה חשאית. אריאל נבחר על חודו של קול ובכך הושג רוב דתי-ימני בוועדה. עכשיו נותר לראות אם העיסקה תושלם." ומוסיף ברנע: "כתבתי בטור קודם שרותם רוצה להפוך את בית המשפט העליון למועדון של בני עקיבא. טעיתי: הוא רוצה להפוך אותו למוסד הרבה יותר עתיק".
המועמדים של דוד רותם לבית המשפט העליון הם עו"ד פרופ' דב פרימר, השופט נועם סולברג והשופט ישעיהו שנלר. מי מהם הוא נשוא העסקה עליה מדבר נחום ברנע? ימים יגידו.
נ.ב. 
תגובות
שנלר?
האם הוא קשור לבית היתומים ומחנה שנלר?
למה אתה חושב שיש למישהו מונופול על תרגילים מסריחים ובחירת שופטים "משלנו" לעליון (או לכל ערכאה אחרת)?
ישלוף את "הפרטים" בהתאמה למשימה שתוטל עליו. לא "ימים יגידו" על מי תולבש העלילה אלא הצורך הדוחק בקבורת מועמד מסוכן לעליון
אנחנו עדיין לא ראינו דבר. הקבוצה השלטת בעליון מוכנה לכל דבר כדי לסכל מינויים שאינם מקובלים עליה וברנע תמיד פעל בשירותה.
למי שלא הבין-כעת משחוסל השוםט דרורי תתמקד ביניש בחיסולו של השופט המצטיין ישעיהו שנלר-אחיו של עתניאל שנלר-המאפיה יכולה לקחת כמה וכמה שיעורים
השנאה שלכם לבית המשפט העליון מעבירנ אותכם על דעתכם. יש הבדל בין בחירת שופטים לעליון מעור אחד, שהיא פסולה גם בעיני, אך לא מושחתת, לבין עסקה מסריחה כמתוארת אצל ברנע. ואני מניח לפי השמות שהוא התכוון לאחד הח"כים של קדימה.
הביטוי עיתונאי החצר כלפי ברנע הוא מבחיל ומגעיל. הוא עשה כמה דברים חשובים בחייו העיתונאים. במקרה של הסיפור הזה המקור ההתחלתי הוא דוד רותם. כאן לא היית צריך לקרוא 300 עמודים אלא רק טור קצר!
עיתונאי חצר הוא הביטוי העדין יותר שבחרתי. אני עוקב אחריו זמן רב ויש לי דעה מאד מגובשת ביחס אליו.הוא תמיד היה נער חצר של ברק אולממרט ומרידור ולדעתי כיום גם של ביניש. ברנע נוקט בקטע שהובא על ידך בסגנון מאפיה מוכר ומובהק, לאיים מבלי להניח עדין באופן בוטה את האיום על השולחן-לא הופתעתי ואני גם לא אופתע ממה שיקרה בעתיד בתחום זה-אין לי שנאה לעליון. יש לי סלידה מדמויות שנוקטות בשיטות אפלות מזה זמן רב מאד וכלפי כל מי שיאיים על מעמדן. כמובן זה רק "מקרה" ששני שופטים מועמדים שלא על דעת נשיאת העליון מאויימים כעת-אף אחד לא תכנן את זהנ-דני באמת אתה חושב שאנחנו מטומטמים? שבאמת אין אנו מבינים עם מי ועם מה חיש לנו עסק-אם ככה חבל שזו דעתך אבל אני מתכוון להביע את דעתי בנושא בברור
דני,
יש בחירה שופטים מעור אחד,
אבל הבחירה מעור אחד משתלבת כאן עם שיטת "חבר מביא חבר".
האם שיטת "חבר מביא חבר" אינה מושחתת לדעתך?
אני ממליץ שקודם שאתה אץ רץ להשתלח בשופטי העליון ולנהל סנגוריה על השופט משה דרורי, תקפיד לכתוב את שמך שלך כהלכה.
משה גולדבלט, ולא "משה גולדלבט".
ואני אמשיך לרוץ עם או בלי שגיאות הקלדה. אני לא משתלח באיש אבל אני בהחלט קורא את התמונה ומה נעשה לדרורי הוא מעשה נבלה,על רקע מועמדותו הבלתי רצויה לעליון וללא קשר לכך שלדעתי היה צריך להרשיע ולהעניש את הנהג-הרב ולדעתי שלא היה צורך בפסק דין ארכני כל כך על בעיה די פשוטה
השאלה אינה פשוטה כי אף אחד לא טוען שה"חברים" לא היו שופטים ראויים על סמך ניסיונם וכישוריהם. השאלה היא אם היתה עיסקה אפילה של מכירת כסא בוועדה למינויים שופטים תמורת קידום מינוי של פלוני?
ומה שנעשה לדרורי אינו מעשה נבלה. התואר מתאים לפסק הדין שלו.
אני מניח שהוא לא קיבל פרס ישראל לעיתונות סתם ככה
אבל מאז שאני התחלתי להתעניין באקטואליה הבנתי שלפחות בשנים האחרונות האיש אינו עיתונאי אלא מוסד בפני עצמו שאין הרבה בינו ובין עיתונות
המוסד הזה מאוהב בעצמו ובכוחו
כנראה תובע ובמקרים רבים מקבל את ליטרת הבשר שלו – הדלפות שהופכות את הטור שלו למקור מידע ייחודי שנותן לקורא תחושה כאילו הקורא עצמו זבוב על הקיר במקומות בהם מתקבלות ההחלטות החשובות.
מי שהוא חפץ ביקרו יקבל סיקור אוהד ביותר והשמצת היריב
למשל אולמרט לעומת לינדנשטראוס
אולמרט לעומת זליכה
מי שהוא מסוכסך עימו יקבל השמצות פרועות ולא ענייניות
למשל זליכה למשל ניר ברקת
(שניהם אנשים שאני מתנגד חריף להשקפת עולמם)
הכישרון המדהים של ברנע הופך את דבריו לאמינים לכאורה ובכך יש סכנה גדולה
בהבל פיו הוא יכול לרומם פוליטיקאי או לרמוס אותו
ביטאה זאת היטב שלי יחימוביץ'
בהקשר לסניגוריה של ברנע על רמון
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000178636
ברנע כתב במוסף לשבת של "ידיעות" בסוף השבוע האחרון: "יחימוביץ' היא עיתונאית לשעבר שבגדה במקצועה… יחימוביץ' הביאה אל הפוליטיקה את כל חסרונות משלח ידה הקודם. את האגו ואת היומרה ואת הביטחון באשמתם של אנשים או בחפותם ללא משפט. לחוות דעתה של יחימוביץ' על אתיקה עיתונאית יש בערך אותו תוקף מוסרי שיש לחוות דעתו של אלחנן טננבאום על אהבת מולדת".
בתגובה אמרה היום יחימוביץ לגלי צה"ל: "ברנע הוא עיתונאי מהיר חימה ומפונק, שלא יודע לקבל ביקורת, אפילו אם זו מרומזת בלבד. ברנע תמיד היה וממשיך להיות מגינם הקבוע של המושחתים, הוא האחרון בעולם שהייתי לומדת ממנו אתיקה עיתונאית. הוא תמיד לימין המושחתים – בפרשת קצב, בפרשת האי היווני עם אריאל שרון, עם רפי פלד והרשימה עוד ארוכה. הוא תמיד עם החבר'ה, תמיד עם החזקים ותמיד נגד החלשים".
דני
משעשע שדווקא הטור הראשון שלך בעבודה שחורה
2.09.07
מדגים את חוסר היושרה המקצועית של נחום ברנע בצורה יפה
http://www.blacklabor.org/?p=1055
כמה תהיות: לגולדבלט- לשופט דרורי עשו מעשה נבלה? לא התבלבלת קצת?
לדני- אני לא מבינה למה אתה מתפלא על ה/שיטה' והרי מי שהמציא אותה הוא אהרון ברק, שמינה את בייניש, שמנהיגה ביד רמה את העליון, חוסמת ברגל גסה את כניסתם של שופטים שאינם בין חבריה- ע"ע עזיבת השופט אוקון עקב פרשת המועמדת לשיפוט נילי כהן ור' עוד קודם פסילתה של רות גביזון על ידי ברק בגלל האג'נדה שלה- בית המשפט העליון הוא שהמציא את השיטה ומה לו להתבכיין עתה.
אני לא פעם מבקר את ברנע אבל עדיין הסיפור שלו עומד וטרם הופרך. אני קיבלתי את ברנע לעבודה ב"דבר" כשהיה סגן דובר משרד הדואר. הוא עיתונאי מעולה אבל בעייתי. ומי לא?
מה הקשר? בייניש היתה משפטנית מעולה כפרקליטת המדינה והיו לה תכונות מתאימות להתמנות לבית המשפט העליון. לגבי פסילות כאלה ואחרות – אינני רואה עצמי מוסמך לפסוק מי מתאים יותר ומי לא. אני מכיר שר משפטים, לא מהשמאל, שפסל מועמד לשיפוט משום שאביו היה מסוכסך עם אבי השר. השאלה היא במקרה הנידון אם היתה עיסקה לבחירת אורי אריאל תמורת תמיכה במועמד לבית המשפט העליון או לא. כל השאר שייך לוויכוח אחר.
מה עתונאי במי שכותב דיעות? זה קצת לבלבל בין העיתונאי לפוליטיקאי… לא?
דני,
למה זה חשוב אם היתה עיסקה או לא?
הרי לשיטתך, אם המועמד לעליון ראוי אז זה בסדר.
העניין הרי הוא שבית המשפט העליון נשלט כיום על ידי אנשים שאינם נזקקים לעיסקות כאלה כיוון שהם כבר שם, והם יכולים להכניס שופטים לעליון בשיטה מושחתת אחרת של חבר מביא חבר.
הרי צריך להתאים את השיטה המושחתת לנסיבות, לא?
ואגב, אני נזכר עכשיו שבזמנו ח"כ יהלום התנגד לארבל – עד ששוכנע להפוך את דעתו תמורת הכנסת ברלינר לעליון. כלומר, שכאן היתה שחיתות בריבוע – גם הפכו את דעתו של יהלום תמורת הבטחה, וגם לא קיימו את ההבטחה.
נוח לך לדבר על שחיתות מסוג אחד, ולשחיתות האחרת אתה קורא ויכוח מסוג אחר.
זה לא הולך ככה.
שחיתות היא שחיתות היא שחיתות.
שנשיא בית המשפט העליון שמגר סבר שביניש אינה ראוןיה בכלל למינוי ומנע את המינוי. ביניש נבחרה במחטף של ברק בעת ממשלת המעבר שלאחר רצח רבין-ממשלה שאסור לה כידוע למנות שופטים. מותר להזכיר גם שהיא סירבה להגן על המדינה בפרשת גירוש פעילי החמאס והכל ידעו זאת ואת התוצאות נסחוב כנראה לתמיד.
אף אחד לא צריך להפריך את הסיפור של ברנע-אמירה כזו היא עיוות מחשבתי . אם ברנע מאשים מישהו בעסקה אפלה-אגב עסקות שהעליון עשה גרועות מהן בהליכי המינוי- שיציג הוא את ראיותיו. לאן הגענו-עיתונאי חצר זורק רמזים אפלים וכל היתר צריכים להפריך אותם? איזו חוצפה!
ליוסי – בכל ועדת מינויים ובכל גוף ממנה בעולם יש פשרות והן חלק מתהליך פוליטי הכרחי. רק בדיקטטורה השליט ממנה כרצונו וגם שליט יחיד חייב להגיע לפשרות כדי לשמור על שלטונו. לכן יש הבדל אדיר בין הדברים.
ולגולדבלט – על סגנון כתיבתך עיתונאי חצר אין מה להגיב. זו תת-רמה מבחילה.
כיצד מבלי לקורא את פסק הדין ומבלי להכיר בכלל את השופט ופסיקתו ודרך חשיבתו התגייסת ,יחד עם קבוצת ההתייחססות שלך להכפישו כגזען. בוודאי לא ממך אלמד סגנון ורמת כתביה וגם לא מהתועבה העיתונאית נחום ברנע
אתה כבר עולה על העצבים בסגנון הביבים שלך. אתה הגנת על השופט עוד לפני שקראת את פסק בדין שלו. אני בניגוד לך קראת את חלקו ואינני צריך להכירו כדי לקבוע את דעתי. על הסגנון שלך כלפי ברנע לא אגיב כי זה למטה מכבודי ומכבודו. הוא עשה כמה דברים במדינה מחוץ לעיתונות.
הוא שמך השני ואם תפנה אלי בנוסח זה אגיב בלשון דומה. אני בהחלט יודע את האבחנה בין מה שמותר לכתוב לפני קריאה והכנה ואחרי-בכל הנוגע לעריכת שיעורי בית והכנת החומר תוכל עדיין לקבל כמה שיעורים . אני עו"ד לא עיתונאי ואצלי במקצוע לא נהוג לדבר לפני שמכינים את התיק.אצלכם רבע אמירה ושמינית בדיה מספיקים על מנת לבסס את מה שממילא התכוונתם להגיד.
עלה לך משהו לראש. ירדת מכל הפסים. להבא תביע דעתך הלא מלומדת במקומות אחרים.
בהתייחס לדרורי – איני מכיר את הנושא ואף על פי כן אחפץ להגיב. -נושא הגזענות הוא משני. לא קראתי את פסק הדין ואינני סבור שניתן להבין זאת מתוכו. האיש לא עמד בלחצים. לא מדובר בגזענות אלא בלחצים של הממסד. חלקם – נדמה לי – עשויים להיות מוגדרים כפלילים.
לא משנה כמה האיש נחמד – אם אינו מסוגל לעמד בלחצים – ולהביא פסק דינו באפן בלתי תלוי באילו – אסור שימונה לעליון.