בוקר טוב מפלגתו של ברק

אז יש חוקה חדשה למפלגת העבודה, שישו בני מעי. ממש נפלא. ברק ופואד והרצוג, שמחון ועיני ווילנאי ובן סימון יתחבקו ויחגגו ובבחירות הבאות רבים מהם יאבדו את כסאותיהם. יש אלמנטים חיוביים בחוקה. טובה יציבות בראשות המפלגה ולא פריימריז כל כמה חודשים. אך את סעיף ההתמודדות המוקדמת תבע אהוד ברק כאשר ביקש להדיח את פרס אחרי הכישלון בבחירות 1996 (פרס אז קיבל 49.5% ו-34 מנדטים והעבודה היתה הסיעה הגדולה בכנסת). מה שדרש ברק מפרס אינו מחייב אותו כאשר העבודה היא הסיעה הרביעית בכנסת ולה 13 מנדטים בלבד. בעולם הנאור לאחר תוצאה כזאת ראש המפלגה ממהר לפרוש. אז עכשיו קוצרה תקופת כהונתו של ברק בחצי שנה, אם לא יוקדמו הבחירות. פשרה אדירה. סולם שהושיט עופר עיני להרצוג וברוורמן.

 

שמעתי הבוקר ריאיון עם ברק ב"הכל דיבורים". הדמוקרט הגדול מסביר הלכות התנהלות נכונה ל"מורדים" ותוך כדי כך מגלה חוסר ידיעה בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. לידיעתו – בן גוריון ואנשי רפ"י פרשו ממפא"י ולא עזבו את הכנסת. אחר כך פרש בן גוריון מרפ"י כשזו הצטרפה למפלגת העבודה ונותר ח"כ בודד בכנסת. אז לא היו חסמים משונים לפילוג ואיש לא חשב שבשיטת הבחירות היחסיות חייב חבר כנסת שתרם לא מעט להצלחת מפלגתו להחזיר את המנדט שלו למנגנון מפלגתו. והיום – ברק וחבריו הצביעו בעד חוק מופז המאפשר לרבע מסיעת קדימה לפרוש אך מונע משיעור דומה לפרוש ממפלגת העבודה. זה מוסרי וצודק? רק בערכים המעוותים של חבורת ברק.

 

קיימת שאלה עקרונית חשובה מה מקומו של הח"כ היחיד בתוך סיעתו בשיטת הבחירות היחסיות. אם הוא חייב אוטומטית להצביע כעמדת ראשי מפלגתו אפשר להפוך את הכנסת לפורום של ראשי סיעות וכל אחד ילחץ על כפתור כמספר חברי סיעתו. נחסוך הרבה כסף. ומה קורה אם מפלגה נוטשת את מצעה ועקרונותיה כמפלגת העבודה בהצטרפותה לממשלת נתניהו, תוך ויתור על עקרונותיה ועל עמדותיה הבסיסיות, כמו בעניין הקרקעות?

 

במצב הקיים אין דרך למנוע פילוג במפלגת העבודה ויש לאפשר לארבעה לפרוש באותן זכויות שיהיו לשבעה חברים ב"קדימה" אם יימצאו כאלה.