אין ספק, חום אוגוסט הוציא את הממשלה מדעתה. הביקורת נגד הפרסום הנבזי בשבדיה היא מוצדקת ויש לפעול נגד העיתונאי והעיתון בכל הכלים המשפטיים האפשריים. אבל מכאן ועד החרמת כל התקשורת השבדית מרחק רב. מה חטאו עיתונים אחרים שלא פרסמו את העלילה ואף יצאו נגדה או תומכים בישראל לא פעם? איזו מין גישה זאת? לשיא האוילות הגיע מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, שאמר כי לא ייתן תעודות מעבר לעזה לעיתונאים שבדים עד שלא יעברו בדיקת דם לצוך התאמה להשתלות. ממש הומור של קג"ב. מועמד לפרס ליברמן.
ולמה רק נחרים עיתונים ועיתונאים. אולי נחרים בכלל את תוצרת שבדיה מוולוו דרך אריקסון ועד איקיאה? נא להחזיר את הוולבואים, כולל משאיות ואוטובוסים, את כל המכשירים מתוצרת אריקסון וכבר מתארגנת עצומה נגד איקיאה. אכן, זו תשובה ציונית גאה והולמת, האין זאת?
נ.ב. 
תגובות
(אם רק אפשר היה)
התגובה הממשלתית לכתבה בעתון השוודי מצביעה על איוולת ממשלתית ופניקה של צמרת המדינה.
פעולה דיסקרטית באמצעות גופים רשמיים ואולי גופים לא רשמיים, יכולה היתה להשיג תוצאות.
הדברת וההצהרות הממשלתיות ואיומי החרם של לשכת העתונות הממשלתית ישיגו רק את ההיפך: הידיעה הקטנה הפכה גדולה; הידיעה תפורסם בעולם בהיקף ניכר יותר בגלל התגובה הישראלית; גורמים משכילים בעולם יבינו שבישראל לא יודעים מהו חופש עתונות אמיתי.
את הגישה האנטי ישראלית של שוודיה לא יתקנו, אבל יקלקלו אצל מי שאיננו תוקף אותנו.
שרון כבר לימד את כולנו מה זה ספין, פעם עם בלגיה, ואז עם צרפת. ועם שתיהן הלך לו מעולה.
מציגים אצבע משולשת לבלגים, דורשים התנצלות פומבית מפינלנד, הציבור הישראלי מוחא כפיים בהתלהבות ונעמד מאחורי הממשלה בגאווה.
קשה לדמיין פעולה כלשהיא של ליברמן או של ביבי שתסחוט כל כך הרבה אהדה מהציבור, והכל במינימום מאמץ או סיכון פוליטי. אפילו מלחמות לא מביאות כל כך הרבה רייטינג כמו לחימה באנטישמיות של מדינות קטנות באירופה.
מעידה על איוולותם של בני האדם שעם ישראל בחר. אני לא רואה הבדל גדול בין ממוצע ה- 400 בפסיכומטרי למורות, לבין רמתם האישית, האינטליגנטית והאישיותית של רובם המכריע של קברניטי המדינה. אין ציפיות – אין אכזבות. האכזבה היא מהמצב הכולל, לא מהם.
רבאק – למה ציפיתם מביבי וליברמן?
ועוד לא דיברנו על הקשר הישיר בין לאומנות לאיטליגנציה רגשית מחוקה.