אני מצביע בבחירות מאז 1961 ולא החמצתי את זכותי להצביע מלבד בתקופה ששהיתי בשליחות דיפלומטית בחו"ל ועדיין לא ניתנה זכות ההצבעה לשליחים. למיטב זכרוני דעתי והחלטתי למי להצביע היו מגובשות כבר כחודש לפני הבחירות, ולא תמיד היתה זו הצבעה למפא"י, למערך או למפלגת העבודה. הפעם המצב שונה. נטייתי היתה להצביע לתנועת השמאל-מר"צ החדשה אך התאכזבתי מהרכב הרשימה ואופיה.
כך התחילו אצלי הרהורי חזרה לעבודה, גם מתוך רחמנות על מצבה הקשה בסקרים וגם נוכח הדרך הסבירה שבה מנהל ברק את ענייני הביטחון. כמה מחברי שהצביעו בבחירות הקודמות לקדימה או מר"צ גילו אף הם נטייה לחזור לעבודה.
איתן כבל הצליח לבלום את המגמה. הצבעתו האנטי-דמוקרטית בוועדת הבחירות המרכזית היתה חמורה ביותר מבחינת הנאמנות לערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי. הנימוקים האווילים שהשמיע לאחר מכן רק חיזקו בי את ההכרה שיקשה עלי להצביע בעד מפלגה שכך חושב ופועל מזכ"לה ונציגה הבכיר בוועדת הבחירות המרכזית.אילו היה מתנצל ואומר "טעיתי, נסחפתי בסערת רגשות נוכח דבריו החמורים של ח"כ זחאלקה" – ניחא. אך הוא מוסיף חטא על פשע באומרו שממילא בג"צ ישנה את ההחלטה. גם זו גישה משונה שלו ושל כמה מנציגי קדימה בוועדת הבחירות. הם מכתיבים מראש לבג"צ מהו צריך להחליט? ואם יחליט אחרת? בבחירות הקודמות נתקבלה החלטת בג"צ שלא לפסול את בל"ד ברוב של 4 נגד 3. ואולי הפעם יהיה יחס הקולות הפוך?
מבחינה עקרונית יש להוציא מן הוועדה הפוליטית את הסמכות לפסול רשימה מטעמים אידיאולוגיים או פוליטיים. הסמכות צריכה להיות בידי בית המשפט ורק על סמך פנייה של היועץ המשפטי לממשלה. מי שיש לו טענות נגד התנהגות של נציג או נציגים של אותה רשימה מן הראוי שיגיש תלונה למשטרה או ליועץ המשפטי בדרכים מקובלות.
מפלגת העבודה יכולה לתקן את המעוות גם בהחלטה עקרונית לפעול בכנסת הבאה לתיקון החוק וגם בהחלפתו המיידית של איתן כבל בנציג אחר מטעמה בוועדת הבחירות המרכזית.
איתן כבל גם אינו הנציג היחיד של מפלגת העבודה בוועדת הבחירות. ההרכב המלא הוא לפי אתר הוועדה הוא:
| סיעת העבודה | |
| חברי הוועדה | ממלאי מקום |
| חה"כ איתן כבל | סגן השר מתן וילנאי |
| עו"ד שימי בראון | עו"ד יובל ששון |
| עו"ד ישעיהו אתגר | גב' זהבה אילני |
| מר חיים אברהם | מר ריצ'רד פרס |
| מר רפאל (פרדי) כהן | מר גדי אלפסי |
אני מניח שרוב השמות אינם מוכרים לאיש. מכל מקום איש מן החברים שנכחו בישיבה לא פצה פה ולא צפצף והצביע כעדר חסר אישיות עם המזכ"ל. מן הראוי שגם הם יוחלפו.
נ.ב. 
תגובות
אז למי אתה מצביע? לירוקה-מימד?
ברור לי למי אני לא מצביע. נותרה הברירה בין הירוקה- מימ"ד לבין, בכל זאת מר"צ. היה לי קל יותר להחליט לו ידעתי שיש סיכוי סביר שהירוקה תעבור את אחוז החסימה ולו ידעתי מה עמדתם בענייני מדיניות, ביטחון ומלחמת עזה ומה יעשו אם יהיו לשון המאזניים בין ביבי לציפי-ברק או אם ביבי יציע להם כל שיבקשו תמורת תמיכה בממשלתו..
מאידך רוב חברי הכנסת שלנו כאלה.
אבל פחות או יותר אמרת מה שרציתי לומר. למעט הנימוק הדוחה שכבל נתן: "זה עניין פטריוטי".
כבר היתה לי כותרת לפוסט: הפטריוטיות היא מפלטו של הכבל.
באומרו שבג"צ ממילא ישנה את ההחלטה – האם כבל דיבר על עצמו או על בג"צ?…
האמירה כי בג"צ ממילא ישנה את ההחלטה מעידה עד כמה הצבעות ועדת הבחירות בנושא פסילת רשימות הן בסך הכל עוד זירה פוליטית להתכתשות ולפזילה לעבר קהל הבוחרים.
מה שכבל אומר, בעצם, זה שממילא אין לו אחריות על תוצאות מעשיו, אז הוא מרשה לעצמו לשחק בכוחו ולהצטייר כפטריוט בעיני עדר מבקשי הנקמה.
כאשר כל העניין הוא הורדות ידיים פומביות בין השמאל והימין (ראו הצעת מרצ לפני כשבוע לפסול את פייגלין), טוב יעשו שוחרי הדמוקרטיה האמיתיים אם יחדלו לחלוטין לשחק במגרש הזה, וייזמו בכנסת הבאה תיקון לחוק בהתאם.
מוזר לי מה שאתה אומר שאנשים שהצביעו למרצ בבחירות שעברו עכשיו עוברים לעבודה. אני מכיר דווקא את התופעה ההפוכה.
בבחירות הקודמות באמת היתה לנו במרצ רשימה מאכזבת, והרבה אנשי מרצ עברו עם הבחירה המפתיעה של עמיר פרץ להצביע למפלגת העבודה, ואפילו אני, החלטתי למי אצביע רק מאחורי פרגוד הקלפי. עכשיו כל מי שהכרתי מהאנשים האלה חוזר למרצ. כי היו"ר התחלף והרשימה התרעננה, ובסה"כ נראית הרבה יותר טוב.
בסופו של דבר, השלב הראשון הוא לראות האם המפלגות השונות עוברות את אחוז החסימה (או לפחות יש סיכוי סביר שהן יעברו), ואז לא צריך להתחכם, ולא צריך להתפשר, אלא להצביע עבור מי שאתה חושב שתהיה גאה אחרי הבחירות בזה שהצבעת עבורו. אני מקווה כמובן שזו תהיה מרצ (שהפעם אני אצביע בשבילה בלב שלם וללא היסוס), אבל מי אני שאגיד לאחרים בכלל ולך בפרט מה הכי נכון להם?
אחרי האכזבה מהרכב הרשימה החדשה היו כאלה ששקלו מטעמים שונים לחזור ולהצביע לעבודה. ברור שהיו גם מקרים הפוכים.